פרופריוספציה וכאבים כרוניים, מה הקשר? כאבים כרוניים מהווים בעיה שכיחה בעלת השפעה משמעותית על איכות החיים של החולים. בשל כאבים אלה נפגעת רווחתם הנפשית, החברתית והכלכלית. עוד נוסיף שכאבים כרוניים גורמים לאובדן הכנסות ולהוצאות אדירות. אובדן ההכנסות נובע בין היתר מהפגיעה בפריון בעבודה. הוצאות כלכליות אלה הנאמדות בארצות הברית במיליארדי דולרים לשנה נובעות מתשלומי הפיצויים, הוצאות רפואיות ועוד.
יתרה מכך חולים רבים הסובלים מכאבים כרוניים צורכים תרופות משככות כאב ובכלל זה אופיואידים. בחלק מהמקרים החולים הללו מתמכרים לתרופות על כל המשתמע מכך. לאחרונה החלו מחקרים להצביע על קשר אפשרי בין ליקויים פרופיוצפטיביים לבין התפתחות כאבים כרוניים. דוגמאות לכך כוללות כאבי גב תחתון וכאבי צוואר כרוניים. לעתים קרובות נלווים לכאבים אלה גם ליקוי תפקודי של עמוד השדרה והרקמות סביבו. מאמר זה "פרופריוספציה וכאבים כרוניים" מנסה להבהיר את הקשר האפשרי בין שני אלה.
פרופריוספציה וכאבים כרוניים -רקע
כאב כרוני הוא מצב נפוץ ומתיש המשפיע באופן משמעותי על איכות חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם. היא משפיעה לא רק על הבריאות הפיזית אלא גם על הרווחה הנפשית, החברתית והכלכלית. נטל הכאב הכרוני משתרע מעבר לפרט, ומשפיע על משפחות, מערכות בריאות וכלכלות. בארצות הברית לבדה, כאב כרוני קשור לנטל כלכלי מוערך של מאות מיליארדי דולרים בשנה, כולל הוצאות רפואיות ישירות, אובדן שכר וירידה בפריון העבודה (Dahlhamer et al., 2018). יתר על כן, אנשים הסובלים מכאב כרוני מסתמכים לעתים קרובות על תרופות כאב, כולל אופיואידים, מה שמוביל לעלייה מדאיגה בתלות בתרופות מרשם ובהתמכרות (Volkow & McLellan, 2016).
מחקרים אחרונים מצביעים על קשר אפשרי בין ליקויים פרופריוצפטיביים לבין מצבי כאב כרוניים, כגון כאבי גב תחתון כרוניים וכאבי צוואר, הקשורים לעתים קרובות לתפקוד לקוי של השרירים ולשליטה יציבה שונה (Brumagne et al., 2019). מאמר זה נועד לחקור את הקשר בין פרופריוספציה לכאב כרוני, תוך הדגשת ההשלכות על אסטרטגיות שיקום וניהול כאב.
מהי פרופריוספציה?
פרופריוספציה היא יכולתו של הגוף לחוש את מיקומו, תנועתו וכוחו ללא קלט חזותי, המכונה לעתים קרובות "החוש השישי" (Proske & Gandevia, 2018). תפקוד חושי קריטי זה מאפשר לאנשים לשמור על יציבה, קואורדינציה ושיווי משקל ומאפשר תנועה חלקה ויעילה.
אותות פרופריוצפטיביים נוצרים על-ידי נוירונים מכנו-סנסוריים מיוחדים, הידועים בשם פרופריוצפטורים, הממוקמים בשרירים, בגידים ובמפרקים. קולטנים אלה מזהים מתיחה, לחץ וכוח, ושולחים מידע למערכת העצבים המרכזית לצורך עיבוד ותגובה (Han et al., 2016).
גורמים לפגיעה בפרופריוספציה
פרופריוספציה יכולה להיפגע על ידי גורמים שונים, כולל:
- תאונות פציעות ספורט, נפילות – אירועים טראומטיים הפוגעים בקולטנים חושיים או במסלולים עצביים המעורבים בפרופריוספציה.
- שינויים תלויי גיל – שינויים כגון ירידה בתפקוד החושי עקב ניוון הקשור להזדקנות של מבנים עצביים.
- מצבים בריאותיים – הפרעות כגון סוכרת, שבץ מוחי ומחלות נוירודגנרטיביות המשפיעות על התפקוד החושי-מוטורי (אלפות ורוזנבאום, 2012).
ניתן להעריך תפקוד פרופריוצפטיבי באמצעות בדיקות המעריכות שיווי משקל, קואורדינציה, בקרת יציבה ותחושת מיקום משותף. ליקויים בפרופריוספציה יכולים לתרום להפרעות תנועה ולהגדיל את הסיכון לנפילות ופציעות (Goble et al., 2011).
מהו כאב כרוני?
כאב כרוני מוגדר ככאב שנמשך שלושה חודשים או יותר. משך זה נמצא מעבר לתקופת הריפוי הצפויה של פציעה או מחלה (Treede et al., 2015). מצב זה משפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, ומשפיע באופן משמעותי על רווחתם הפיזית, הפסיכולוגית, החברתית והכלכלית.
השכיחות העולמית של כאב כרוני משתנה בהתאם לקריטריונים של הגדרה ומדידה. הערכות מצביעות על כך שבין 20% ל -40% מהמבוגרים חווים כאב כרוני, עם שיעורים גבוהים יותר בקרב אוכלוסיות מבוגרות ואנשים עם תחלואה נלווית (Van Hecke et al., 2014). באוסטרליה, כ -20% מהמבוגרים דיווחו על כאב כרוני בשנת 2016, שתרם לעלויות בריאות משמעותיות והשתתפות מופחתת בכוח העבודה (Blyth et al., 2019).
כאבים כרוניים מסווגים לשני סוגים עיקריים:
כאב כרוני ראשוני
- מתרחשת באזור אנטומי אחד או יותר ללא פתולוגיה בסיסית ברורה. קשור למצוקה רגשית משמעותית או לפגיעה תפקודית.
כאב כרוני משני
נגרם על ידי מצב הניתן לזיהוי, כגון דלקת פרקים, סרטן, נזק עצבי או סוכרת.
טיפול וניהול כאב כרוני
ניהול כאב כרוני דורש גישה רב-תחומית, ביו-פסיכו-סוציאלית, המתייחסת לתורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים לכאב (Gatchel et al., 2014). אסטרטגיות טיפול נפוצות כוללות:
התערבויות פרמקולוגיות
- כולל NSAIDs, מרפי שרירים ואופיואידים (בזהירות בשל הסיכון לתלות).
טיפולים לא תרופתיים
- כירופרקטיקה, פיזיותרפיה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), דיקור סיני ועוד.
אסטרטגיות ניהול עצמי
- שינויים באורח החיים כגון פעילות גופנית, הפחתת מתח ואופטימיזציה של השינה (Geneen et al., 2017).
מטרת הטיפול אינה בהכרח להעלים את הכאב לחלוטין אלא לשפר את היכולת התפקודית ולשפר את איכות החיים הכוללת (Turk et al., 2016).
הקשר בין פרופריוספציה לכאב כרוני
הבנת הקשר בין פרופריוספציה לכאב כרוני חיונית לפיתוח אסטרטגיות יעילות יותר לניהול כאב ושיקום. מחקרים מצביעים על כך שתפקוד פרופריוצפטיבי לקוי עשוי לתרום להתמדה של כאב כרוני ומגבלות תפקודיות (Brumagne et al., 2019).
-
פרופריוספציה לקויה במצבי כאב כרוני
מצבים כגון כאבי גב תחתון כרוניים וכאבי צוואר קשורים לעתים קרובות לליקויים פרופריוצפטיביים. מחקרים הראו כי אנשים עם כאבי גב תחתון כרוניים מפגינים שליטה יציבה שונה, הפעלת שרירים מאוחרת ותחושת מיקום מפרקים ירודה, מה שמוביל לחוסר יעילות בתנועה ולסיכון מוגבר לפציעה (Radebold et al., 2001). באופן דומה, מטופלים עם כאבי צוואר כרוניים מפגינים פרופריוספציה מופחתת של מפרק צוואר הרחם, מה שתורם לחוסר יציבות יציבה וסחרחורת (Kristjansson & Treleaven, 2009).
-
שינויים מבניים ותפקודיים ברקמת החיבור
כאב כרוני מוביל לשינויים מבניים ותפקודיים בפאשיה, רקמת החיבור המקיפה את השרירים והמפרקים. הפאשיה מכילה שפע של קולטני חישה המספקים משוב פרופריוצפטיבי. כאשר הפאשיה הופכת דלקתית, פיברוטית או נצמדת עקב כאב, היא משבשת את האיתות הפרופריוספטיבי, מה שמוביל לשליטה מוטורית לקויה ולדפוסי תנועה לא מסתגלים (Wilke et al., 2017).
-
עיבוד עצבי של מידע פרופריוצפטיבי
כאב כרוני משפיע על האופן שבו המוח מעבד מידע פרופריוצפטיבי. מחקר המשתמש בטכניקות דימות מוחי גילה שינויים באזורי המוח האחראים לאינטגרציה חושית, כולל קליפת המוח התחושתית-מוטורית, המוח הקטן וגרעיני הבסיס (Meier et al., 2016). שינויים אלה יכולים לפגוע בתכנון המוטורי, להגביר את תפיסת הכאב ולתרום להתנהגויות הימנעות מתנועה, ולהנציח את מעגל הכאב.
לסיכום
פרופריוספציה וכאב כרוני קשורים זה לזה באופן מורכב, כאשר ליקויים פרופריוספטיביים עשויים לשחק תפקיד בהתמדה בכאב, תפקוד מוטורי לקוי ונכות. כאב כרוני משנה את תכונות רקמת החיבור, את העיבוד החושי במוח ואת דפוסי התנועה, ומחמיר עוד יותר את הליקויים הפרופריוספטיביים. מחקרים חדשים מצביעים על כך שאימון של המערכת הפרופריוספטיבית עשוי להיות התערבות לא פרמקולוגית בעלת ערך לשיפור ההתאוששות התפקודית והקלה על כאבים. עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים כדי לחדד גישות טיפוליות ולבסס פרוטוקולי שיקום מבוססי ראיות.
Reference on chronic pain:
Blyth, F. M., Huckel Schneider, C., Nikles, J., & Jansen, J. (2019). Chronic pain in Australia: A blueprint for action. Medical Journal of Australia, 211(9), 443-446.e3.
Dahlhamer, J., Lucas, J., Zelaya, C., Nahin, R., Mackey, S., DeBar, L., Kerns, R., Von Korff, M., Porter, L., & Helmick, C. (2018). Prevalence of chronic pain and high-impact chronic pain among adults—United States, 2016. Morbidity and Mortality Weekly Report, 67(36), 1001-1006.
Alfuth, M., & Rosenbaum, D. (2012). Long-term effects of footwear on proprioception in individuals with chronic ankle instability. Clinical Biomechanics, 27(10), 1034–1040.
Brumagne, S., Janssens, L., Janssens, E., & Goddyn, L. (2019). Altered postural control in anticipation of postural instability in persons with recurrent low back pain. Gait & Posture, 29(4), 657-662.
Van Hecke, O., Torrance, N., & Smith, B. H. (2014). Chronic pain epidemiology and its clinical relevance. British Journal of Anaesthesia, 111(1), 13-18.
Treede, R. D., Rief, W., Barke, A., Aziz, Q., Bennett, M. I., Benoliel, R., Cohen, M., Evers, S., Finnerup, N. B., First, M. B., Giamberardino, M. A., Kaasa, S., Kosek, E., Lavand’homme, P., Nicholas, M., Perrot, S., Scholz, J., Schug, S., Smith, B. H., Svensson, P., Vlaeyen, J. W. S., & Wang, S. J. (2015). Chronic pain as a symptom or a disease: The IASP Classification of Chronic Pain for the International Classification of Diseases (ICD-11). Pain, 156(6), 1003-1007.
Management of chronic pain:
Geneen, L. J., Moore, R. A., Clarke, C., Martin, D., Colvin, L. A., & Smith, B. H. (2017). Physical activity and exercise for chronic pain in adults: An overview of Cochrane reviews. Cochrane Database of Systematic Reviews, 1, CD011279.
Gatchel, R. J., McGeary, D. D., McGeary, C. A., & Lippe, B. (2014). Interdisciplinary chronic pain management: Past, present, and future. American Psychologist, 69(2), 119-130.
Giggins, O. M., Persson, U. M., Caulfield, B. (2013). Biofeedback in rehabilitation. Journal of NeuroEngineering and Rehabilitation, 10(1), 60.
Goble, D. J., Coxon, J. P., Van Impe, A., Geurts, M., Doumas, M., Wenderoth, N., & Swinnen, S. P. (2011). Brain activity during ankle proprioceptive stimulation predicts balance performance in young and older adults. Journal of Neuroscience, 31(45), 16344-16352.
Turk, D. C., Wilson, H. D., & Cahana, A. (2016). Treatment of chronic non-cancer pain. The Lancet, 377(9784), 2226-2235.
References on proprioception:
Han, J., Waddington, G., Adams, R., Anson, J., & Liu, Y. (2016). Assessing proprioception: A systematic review of psychometric properties of joint position sense tests. Journal of Sport and Health Science, 5(1), 80-90.
Proske, U., & Gandevia, S. C. (2018). The proprioceptive senses: Their roles in signaling body shape, body position, and movement, and their contribution to motor control and perception. Physiological Reviews, 98(4), 1651-1697.
Kristjansson, E., & Treleaven, J. (2009). Sensorimotor function and dizziness in neck pain: Implications for assessment and management. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 39(5), 364-377.
Langevin, H. M., Sherman, K. J., Pathria, M. N., & Simmons, L. A. (2020). Emerging evidence for connective tissue involvement in chronic musculoskeletal pain. Pain Research and Management, 2020, 1-8.
Meier, M. L., Stämpfli, P., Vrana, A., Humphreys, B. K., Seifritz, E., & Hotz-Boendermaker, S. (2016). Neural correlates of proprioception in chronic low back pain patients. Journal of Neuroscience, 36(2), 873-882.
Management of proprioception:
Pavlu, D., Kábele, M., & Nevrlý, M. (2017). Sensorimotor training as part of a comprehensive rehabilitation program for chronic low back pain: A randomized controlled trial. Clinical Rehabilitation, 31(5), 609-620.
Radebold, A., Cholewicki, J., Polzhofer, G. K., & Greene, H. S. (2001). Impaired postural control of the lumbar spine is associated with delayed muscle response times in patients with chronic low back pain. Spine, 26(7), 724-730.
Volkow, N. D., & McLellan, A. T. (2016). The role of science in addressing the opioid crisis. New England Journal of Medicine, 375(4), 391-394.
Wilke, J., Krause, F., Vogt, L., & Banzer, W. (2017). What is evidence-based about myofascial chains? A systematic review. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 98(3), 454-461.
