נימול בפנים גורמים אפשריים

נימול בפנים גורמים אפשריים לכך עשויים לכלול הפרעות בריאותיות קלות וזמניות אך גם הפרעות חמורות. אובדן תחושה בחלק מהפנים עלול להוות תופעת לוואי חולפת למתח נפשי, לתרופות או לחומר אחר. עם זאת יש לעתים שתחושה של לחי רדומה עלולה לנבוע מסיבות רציניות. בין ההפרעות שעלולות לגרום לאובדן תחושה בחלק מהפנים נציין נזק עצבי, שבץ מוחי ועוד. ההתייחסות להפרעות בריאותיות אלה ודומות להן בחומרתן חייב להיות שונה.

אם אתם חוששים שהנימול שאתם חשים בפנים נובע מסיבה רצינית פנו עכשיו לרופא שלכם. אבחון מהיר ומדויק יאפשר במידת הצורך לטפל ביעילות במקור הבעיה. חשוב לבצע הליך מסודר של אבחנה מבדלת וזאת כדי לעלות את הסיכוי לאבחון מדויק. טיפול מהיר בהפרעות בריאותיות כמו שבץ מוחי עשוי למנוע נזקים מוחיים בלתי הפיכים. במאמר "נימול בפנים גורמים אפשריים" נדון בנושא בהרחבה.

נימול בפנים גורמים אפשריים – רקע

אובדן תחושה בחלק מהפנים עלול לגרום לבהלה. אך מתברר שבחלק ניכר מהמקרים מדובר בחוסר תחושתי זמני וחולף גם ללא טיפול. דברים אלו נכונים במקרים שבהם הנימול או ההירדמות בפנים החלה בעקבות צריכת סוגי תרופות מסוימים, בגלל התקף חרדה או במקרים של אלרגיית מגע. במקרים אלו כמו לאחר אכילת מזון הגורם לתגובה אלרגית הנימול בפנים עשוי לחלוף תוך זמן קצר. בחלק אחר מהמקרים שבהם אתם חשים שהלחי שלכם רדומה עלולה לנבוע מסיבות רציניות יותר ובכלל זה טרשת נפוצה, שיתוק של עצב הפנים (Bell’s palsy) ועוד.

הרופא שלכם מתבסס בין היתר על הרקע להופעת נימול בפנים והסימנים והתסמינים הנלווים לו כדי לקבוע לאיזו קטגוריה אתם שייכים. כך למשל ירצה הקלינאי שתופיעו בפניו לדעת האם הנימול בפנים החל לאחר תאונת דרכים, האם מלבד נימול בפנים אתם חשים גם נימול באצבעות או במקום אחר בגוף, בחילה וסחרחורת, האם יש לכם גם קושי בדיבור או ביכולת תנועה ועוד.

גורמים אפשריים לכך – פירוט

נימול בפנים – גורמים אפשריים לתופעה זאת הם רבים. כאן ברשימה הזאת פירטתי עבורכם באופן תמציתי את הגורמים האפשריים להתפתחות נימול או הירדמות בפנים. הרשימה מתחילה מפגיעות ומחלות קלות והפיכות ומסתיימת בגורמים משמעותיים יותר ובעלי פוטנציאל לנזק בלתי הפיך.

התקף חרדה

תחושת נימול בפנים או הירדמות בפנים עלולים להתפתח במהלך התקף חרדה (anxiety attack) או לאחריו. כמובן שבמקרים הללו ניתן באמצעות הסימנים והתסמינים הנלווים כגון רעד, נשימה מואצת, הזעה, פעימות לב מהירות ועוד לזהות את מקור הבעיה. המנגנון לכך עשוי להיות קשור לשינויים בזרימת הדם לאזורים השונים בגוף לצורך הישרדות במצבים של לחימה או בריחה והפחתת זרימת הדם לפנים. טיפולים יעילים במקרים הללו כוללים טיפולים פסיכולוגיים או טיפול באמצעות תרופות הרגעה ותרופות נוגדות דיכאון.

תופעת לוואי לטיפול תרופתי

נימול בפנים או הירדמות של הפנים עלולים להיות תופעות לוואי לטיפולים תרופתיים מסומים. בין יתר התרופות שעלולות לגרום לכך נמנה:

• תרופות אנטי היסטמינים
• טיפולים תרופתיים נגד דיכאון
• כימותרפיה לסרטן ועוד

ברוב המקרים תחושת הנימול תיפסק לאחר תהליך הסתגלות של הגוף או לאחר הפסקת השימוש בתרופות הללו.

תופעות לוואי לחומרים כימיים

נימול בפנים או הירדמות של הפנים עלולים להיות תופעות לוואי לחומרים כימיים אחרים שאינם תרופות. דוגמאות שכיחות לכך כוללות בין היתר אלכוהול וקוקאין. הפסקת החשיפה לחומרים אלו עשויה להעלים את אובדן התחושה הנורמלית בפנים.

תגובה אלרגית

נימול בפנים או הירדמות של הפנים עלולים להיגרם בגלל אלרגיית מגע. אלרגיית מגע למזון מסוים או לחומר אחר שבה במגע עם הלשון, שפתיים או חלק אחר בפנים עלולים להוביל לשיבוש התחושה בפנים. התגובה האלרגית שבעקבותיה עלולים לחול בין היתר שינויים תחושתיים בפנים יכולים להתרחש מיד לאחר החשיפה הראשונית לאלרגן או לאחר מספר רב של חשיפות.

מגע עם אלרגן חזק כמו "פויסן יוי" (Poison ivy) המצוי בטבע האמריקאי עלול לגרום לתגובה אלרגית מידית לעומת זאת תגובה אלרגית לבושם או סבון זקוקה לעתים למספר רב של חשיפות.

מיגרנה

סוגים מסוימים של מיגרנה עלולים לגרום להתפתחות נימול או הירדמות של חלק מהפנים. גם במקרה הזה השיפור בסימנים והתסמינים ובכללם כאב הראש, הנימול בפנים, קשיי דיבור וראייה ועוד אמור להתרחש תוך זמן קצר. האבחון במקרה של מיגרנה הגורמת לנימול בפנים התבסס בין היתר על רקע היסטורי (בעיה חוזרנית, נטייה גנטית ועוד). חשוב לבצע אבחנה מבדלת שכן גם פתולוגיות אחרות ובכלל זה שבץ מוחי עלולות לגרום לסימנים ותסמינים דומים. הטיפול בסוג זה של נימול בפנים יעשה באמצעות תרופות נגד מיגרנה.

דלקת זיהומית

גם דלקת זיהומית ויראלית או חיידקית עלולה לגרום נימול בפנים או הירדמות של חלק זה או אחר בפנים. דוגמאות לדלקות כאלו כוללות:

• דלקות זיהומיות בחניכיים ובשיניים
• דלקות ויראליות כולל הרפס
• נשיכת קרציות גורמת לזיהום חיידקי ולהתפתחות מחלת ליים (Lyme Disease)

אבחון ואבחנה מבדלת של דלקות מסוג זה התבססו על הממצאים שהופקו מההיסטוריה הרפואית ומהסימנים והתסמינים הנלווים. כך למשל במחלת ליים החולה עשוי לדווח גם על:

• קושי בריכוז
• עייפות קשה
• נימול והירדמות של חלקי גוף נוספים ועוד

לעתים יהיה צורך בבדיקה גופנית, בדיקות מעבדה, בדיקת נוזל עמוד השדרה ועוד כדי להגיע לאבחון הנכון. הטיפול בבעיות מסוג זה הן על ידי טיפולים תרופתיים מתאימים.

שבץ מוחי

נימול בפנים או הירדמות של חלק זה או אחר בפנים עלול להיות גם סימן לשבץ מוחי. שבץ מוחי נגרם בגלל חסימה או קרע של כלי דם בתוך הגולגולת. סימנים ותסמינים נוספים עלולים לכלול כאב ראש חריף, קשיים בדיבור, קשיים בבליעה, קשיי ראייה, ליקויים מוטוריים בגפיים ועוד. לעתים הסימנים והתסמינים הללו, אם הם אכן הופיעו, ייעלמו תוך זמן קצר. לעתים הסימנים והתסמינים הללו או חלקם עלול להפוך להיות מצבו הקבוע של החולה. טיפולים מהירים שמטרתם דילול הדם עשויים למנוע שבץ חוזר ולמנוע נזקים בלתי הפיכים.

טרשת נפוצה

נימול בפנים או הירדמות בפנים הוא מהסימנים השכיחים של טרשת נפוצה (Multiple sclerosis). טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית כרונית הפוגעת בעצבים בגוף. הפגיעה בעצבי הגוף יכולה להיות קלה או חמורה ובהתאם לכך גם חומרת הסימנים והתסמינים. אבחון טרשת נפוצה מתבסס על היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה ודימות. מלבד ליקויים תחושתיים בפנים טרשת נפוצה עלולה לגרום לסימנים ותסמינים הבאים:

• פגיעה בקואורדינציה
• ליקויי ראייה
• ליקויים מוטוריים בגפיים
• ליקוי בשליטה על שלפוחית השתן ועוד

הטיפול בטרשת נפוצה הוא תרופתי בעיקרו וכולל תרופות ייעודיות ותרופות סטרואידים.

שיתוק על שם בל

פגיעה בעצב הפנים עלולה לגרום לשיתוק שרירי הפנים על שם בל (Bell's palsy). עצב הפנים (עצב הגולגולת מספר 7) מעניק לנו בין היתר את יכולת השליטה בשרירי הפנים. יכולת השליטה בשרירי הפנים מאפשרת לנו לשנות את הבעות הפנים. ברוב המקרים אין מדובר בנזק בלתי הפיך והעצב התאושש תוך שבועות ספורים. בחלק מהמקרים הפגיעה בעצב חולפת רק לאחר חודשים, שנים או לעולם לא. סימנים ותסמינים שעלולים להתפתח בגלל פגיעה בעצב הזה כוללים בין היתר:

• מבע קפוא ומעוות של הפנים
• קשיי אכילה ושתייה
• ריצוד שרירים בפנים
• עין ופה יבשים
• כאב ראש ועוד

גורמים אפשריים לפגיעה בעצב המשולש כוללים:

• לחצים נפשיים כרוניים
• דלקת וירלית (נגיף הרפס)
• דלקת חיידקית באוזניים
• חבלה בפנים ועוד

אבחון ואבחנה מבדלת של שיתוק על שם בל מתבסס ההיסטוריה הרפואית של התפתחות הסימנים והתסמינים, בדיקות עצביות, MRI וכמובן EMG.

פגיעה בעצב המשולש

העצב המשולש שהוא העצב הגולגולתי מספר 5 מורכב משלושה ענפי עצב שונים:

• העצב העין (Ophthalmic V1)
• עצב הלסת העליונה ( Maxillary V2)
• עצב הלסת התחתונה ( Mandibular V3)

שני העצבים הראשונים מעניקים יכולת חישה:

• לקרקפת
• למצח
• לאף
• לפה
• לשיניים
• לחניכיים
• לסינוסים
• לקרומי המוח
• לחלקים מהעין

עצב הלסת התחתונה שהוא עצב מעורב חישתי ומוטורי האחראי בין היתר להענקת יכולת תחושה:

• ללשון
• לשיניים
• לחניכיים
• לאזור האוזן
• לאזור הרקה והלחי

עצב הלסת התחתונה מעניק יכולת תנועה לשרירים הבאים:

• שרירי הלעיסה
• שרירי הבליעה ועוד

פגיעה בעצב המשולש (Trigeminal neuralgia) עלולה לגרום בין היתר גם לנימול בפנים. פגיעה כזאת עלולה להיגרם בגלל תאונה, טיפול שיניים לקוי, מחלה או ניתוח. סימנים ותסמינים נוספים שעלולים להופיע בגלל פגיעה בעצב המשולש כוללים בין היתר:

• כאבים חריפים ביותר בחלק התחתון או המרכזי של הפנים
• מגע קל או משב רוח עדין בפנים די בהם כדי לגרום להתקף כאב פנים חריף