מתיחה בשריר העכוז האמצעי

מתיחה בשריר העכוז האמצעי (Gluteus medius) היא הפרעה שכיחה יחסית אך אינה מאובחנת כראוי. התסמינים של פגיעה זאת כוללים כאב בצד החיצוני של האגן והירך. כמו כן, פגיעה בשריר העכוז האמצעי עשויה להשפיע גם על יציבות ותפקוד של מפרק הירך והגב התחתון. ולכן, גם הגב התחתון והרגליים עלולים להיפגע לגרום לתסמינים נוספים כגון, כאב בירך, כאבי גב תחתון ועוד.

מתיחה בשריר העכוז האמצעי שכיחה בעיקר בקרב אנשים מבוגרים וספורטאים שאינם עושים שימוש נכון באגן. חשוב לאבחן ולטפל בהקדם את ההפרעה הזאת בשריר העכוז האמצעי. בשל מרכזיות השריר בתפקוד האגן והגפיים התחתונות עיכוב בניהול הפציעה עלול לגרום לנזקים וכאבים כרוניים. במאמר "מתיחה בשריר העכוז האמצעי" נדון בנושא.

מתיחה בשריר העכוז האמצעי – סקירה קלינית

שריר העכוז האמצעי (Gluteus medius) נמצא בצד העליון של הישבן, מתחבר מעצם הכסל (ilium) לתל הירך הגדול (greater trochanter). זהו שריר מרכזי בפעולות של הרחקת הירך וסביר להניח שלא תחשבו עליו אפילו עד שהוא ייפגע. בין תפקידיו, סיוע בסיבוב פנימי וייצוב האגן בזמן הליכה וריצה. כאשר השריר מתוח או נפגע, תפקודו נפגע משמעותית והוא עלול לגרום לכאב בצד החיצוני של האגן והירך, ולעיתים גם לכאב בגב התחתון או ירך הקרובה (Allison et al., 2016). ההתפתחות של פגיעה לשריר נפוצה בקרב ספורטאים, מבוגרים, ובמיוחד בקרב נשים עם ירידה במסת השריר או גמישות (Chi et al., 2015).

‏אנשים עם שריר עכוז אמצעי חלש או מנוון הולכים לעתים קרובות באופן לקוי. בגלל מיקומו המרכזי, שריר העכוז האמצעי מסתכן בפציעה כתוצאה משימוש יתר, טראומה או אפילו פיצוי על כאב באזורים אחרים. פציעה של שריר העכוז האמצעי שכיחה יותר בקרב נשים מבוגרות או רצים, גולשי סקי, רקדנים. הסימפטומים של מתיחה בשריר העכוז האמצעי כוללים:

• כאב מעל הירך הצידית, קושי ללכת או לרוץ, טווח תנועה מופחת של מפרק הירך, רגישות או נפיחות באזור הפגוע. עם זאת, פגיעה כזאת עלולה לגרום גם לכאבי גב תחתון ולכאבים נוספים.

האבחנה של מתיחה בשריר העכוז האמצעי מבוססת על ההיסטוריה של המטופל, בדיקה גופנית, בדיקות הדמיה כגון אולטרסאונד או MRI. הטיפול בפציעה זאת תלוי בחומרת הפציעה ובמשכה. אף על פי שזה יכול להיות כואב, טיפול שמרני כירופרקטי הוא בדרך כלל כל מה שצריך. שגרת מתיחות וחיזוק קבועה יכולה למנוע פציעה חוזרת בעתיד.‏

תסמינים ותפקוד

הסימפטומים של מתיחה בשריר העכוז האמצעי כוללים:

• כאב בצד החיצוני של הירך או  בישבן. בעיקר בזמן עומס או הליכה (Distefano et al., 2009).
•  חולשה או קושי להחזיק את האגן בזמן תמיכה על רגל אחת. עלול לגרום להליכה צולעת או מדשדשת
•  טווח תנועה ירוד של מפרק הירך ותחושת קושי בעמידה או הליכה.
•  לעיתים מופיעים כאבי גב תחתון שיכולים להקרין מרגל פגועה או פיצוי יבשתי (Lee & Powers, 2014).
•  כאב זה לא תמיד מזוהה ככזה של שריר העכוז האמצעי, ולעיתים מאובחן בטעות כהפרעה בברך, בפרקי הירך או בגב התחתון.

מנגנון פציעה עיקרי

פעולות כמו הרחקת ירך מאומצת, נסיון יציב בריצה או קפיצות יקחו עומס גבוה על גיד העכוז האמצעי ועלול להוביל למיקרוטראומה או קרע שרירי. חוסר איזון תנועת השרירים סביב הירך והאגן עשוי להגביר את הלחץ ולהוביל לפציעה (Grimaldi & Fearon, 2015).

הגורמים וגורמי הסיכון העיקריים למתיחה בשריר העכוז האמצעי

הגורמים להתפתחות מתיחה בשריר העכוז האמצעי כוללים:

• טראומה (נפילה, תאונה, פציעת ספורט).
• גיל מבוגר והפרעות ניווניות בירך או באגן (Chi et al., 2015).
• שימוש יתר ושחיקה חוזרת בפעילויות כגון ריצה, סקי, קפיצה או תנועות צידיות פתאומיות (Vandekerckhove et al., 2021).
• חולשת שריר או חוסר גמישות – במיוחד בשרירי הירך, ישבן ובטן (Valente et al., 2013).
• תנועות פיצוי : שינוי דפוסי הליכה או היציבה או פיצוי עקב כאב בגב או בירך (Osborne et al., 2012).

תחלואה במפרק הירך או בגב התחתון

הפרעות בריאותיות במפרק הירך, מפרקי הסקרואיליאק או בעמוד השדרה המותני יכולות לגרום בהדרגה להתפתחות מתיחה בשריר העכוז האמצעי. התחלואה הזאת עלולה לשנות את הביומכניקה ואת העומסים שמוטלים על שריר העכוז האמצעי. שינויים אלה עלולים להגביר את הלחץ על הגיד או על השריר ולגרום לפציעתו. בין ההפרעות האפשריות נציין:

• דלקת מפרקים ניוונית.
• תסמונת התפס.
• קרע לברום.
• בורסיטיס בירך.
• סיאטיקה.
• פריצת דיסק מותני ועוד‏.

אבחון מתיחה בשריר העכוז האמצעי

אבחנה של מתיחה בשריר העכוז האמצעי מבוססת על ההיסטוריה של המטופל, בדיקה גופנית, ובדיקות הדמיה:

היסטוריה רפואית

יש לברר תיאור מדוייק של כאב (מיקום, משך, גורמים מחמירים), הרגלי פעילות גופנית ונכונות לשינויים תנועתיים.

 בדיקה גופנית

• סימן טרנדלנברג: (Trendelenburg sign): הליכה על רגל אחת וחוסר יציבות באגן.
•  מבחנים כמו side-lying hip abduction, FABER ו‑single-leg stance לבדיקה מיקודית של התפקוד והכאב (Allison et al., 2016; Distefano et al., 2009).

 הדמיה

• MRI או אולטרסאונד: יכולים להדגים קרע, בצקת, ניוון שריר או מדדים דלקתיים באזור (Chi et al., 2015).
•  EMG לעיתים לבירור חולשת שריר ספציפי מבודד (Lee et al., 2014).

 אבחנה מבדלת

יש לשלול פתולוגיות בגב, הפרעות באגן או בירך. האבחנה צריכה להתבסס על ניתוח קליני מדוקדק ושילוב של הדמיה אם יש ספק. הפרעות שיש לשלול:

• פריצת דיסק מותני, היצרות תעלת השדרה המותנית והפרעות אחרות שמקורן בגב התחתון.
• הפרעות האגן ובכללן סקרואילאיטיס, תסמונת גלוטאלית עמוקה.
• תסמונת התפס, קרע לברום בירך, תסמונת כאב טרוכנטרי גדול, דלקת פרקים ניוונית בירך והפרעות ירך אחרות.

הליך הסינון וההגעה לאבחון הוודאי ביותר מתבסס על הממצאים שהופקו מהמפגש עם החולה ומהתסמינים האופייניים לכל אחת מההפרעות הללו.

הטיפול השמרני

אפשרויות הטיפול בחולה עם מתיחה בשריר העכוז האמצעי משתנות על פי בחומרת הפציעה ומטרות והעדפות של המטופל:

שלב ראשון – מנוחה

מנוחה זמנית מהפעילות המחמירה, טיפול חום והתחלה של תרגילי מתיחה עדינים לשיפור זרימת הדם והגמישות. חשוב לדעת:על פי מחקרים עדכניים קיימת אפשרות ממשית שקומפרסים של קרח ותרופות נוגדות דלקת או תרופות לשיכוך כאב מעכבות ומשבשות את הריפוי (Dubois & Esculier, 2020).

 חיזוק שרירי האגן והירך

תרגילים כמו side-lying hip abduction, clamshells ו־bridges פשוטים להגברת כוח העכוז ותמיכה ביציבה (Jeong et al., 2019; Lee et al., 2014).

 שיקום ביומכני

שיקום תנועתי שמכוון ליישור ההליכה, שיפור שיווי משקל, מניעת פיצויים ושיפור קואורדינציה בין שרירי הירך, האגן והגב (Pohl et al., 2015; Valente et al., 2013).

טיפול כירופרקטי

טיפול כירופרקטי כולל מניפולציות לאגן ו‑SI joint, תרגול תנועתי מותאם ושיפור תפקודי של השרירים המעורבים.

 מחקרים קליניים

במחקר תצפיתי, אצל מטופלים מבוגרים עם חולשה קלינית של gluteus medius, שילוב טיפול ידני עם תרגול סייע לשיפור יציבות האגן והליכה תוך 4-6 שבועות (Irizarry‑Porrata et al., 2025). ניתוח מקרה של מטופלת צעירה הראה הקלה מלאה לאחר 8 מפגשי טיפול משולב. בדוגמה נוספת, מניפולציה מתונה לצד הגוף (side‑posture adjustment) בשילוב תרגול ביתי במשך 9 מפגשים הביאה לריפוי מלא ללא הישנות בדיווח 7‑חודשי.

 טיפולים מתקדמים ואבחון חוזר

טיפול בגלי הלם / פרוליפרציה: במקרים בהם הכאב ממושך גם לאחר שיקום של 3‑6 חודשים, ניתן לשקול גלי הלם (ESWT) או זריקות פרוליפרציה. מחקר בודד הציג שיפור של מעל 70% בכאב ושיקום מהיר יותר (Topol & Reeves, 2008).

טיפול רפואי

הטיפול הרפואי בתסמינים שלך מתיחה בשריר העכוז האמצאי  עשויים לכלול:

• תרופות אנטי דלקתיות שאינם סטרואידים כגון, ארקוקסיה או אטופן (כרוכים בתופעות לוואי).
• זריקות סטרואידים בשביל הפחתת דלקת וכאב בטווח הקצר (הן עלולות לפגוע בבריאות הגידים ובריפוי בטווח הארוך).
•  ניתוח נדיר – רק כשהקרע בשריר מדרגה 3, ולאחר כשלון טיפול שמרני ואי שיפור תפקודי משמעותי. הניתוח מבוצע במקרים מורכבים בלבד – חלקם עם הארכת גיד או העברת גיד אחר (Maffulli et al., 2015).גיד הפגוע.

פרוגנוזה ומניעה

רוב הפגיעות (דרגה 1-2) מחלימות תוך מספר שבועות עם טיפול נכון. כ-80% ממטופלים חוזרים לפעילות מלאה תוך 3-4 חודשים, אם מתבצע שיקום מתאים. לעומת זאת, פציעה לא מטופלת או חוזרת עלולה להתפתח לכאב כרוני, פגיעה ביציבות האגן או בעיות בעמוד השדרה (Chi et al., 2015; Osborne et al., 2012). מניעה כוללת תרגול חיזוק קבוע של השרירים המייצבים, אימון נכון של תנועות ירך, מנוחה מספקת ושמירה על תבנית הליכה נכונה.

סיכום

מתיחה או פגיעה בשריר העכוז האמצעי היא מצב שכיח יחסית, אך לעיתים לא מאובחנת נכון, במיוחד בקרב מבוגרים וספורטאים. מצב זה יכול לגרום לכאב צדדי בירך, גב תחתון וקשיי הליכה ותפקוד. אבחון מבוסס על בדיקה קלינית, היסטוריה רפואית, ותמיכה בהדמיה במידת הצורך. הטיפול השמרני – כולל מתיחות, חיזוק ותרגול ביומכני – הוא קו ראשון יעיל. טיפול כירופרקטי, המשלב מניפולציה ותרגול עצמי, עשוי להאיץ החלמה ולעיתים למנוע פיתוח כאב כרוני. במקרה של כשלון טיפול שמרני, קיימת אפשרות להתערבות מתקדמת כגון זריקות או ניתוח במקרים נדירים.

References:

Chi, A. S., Long, S. S., Zoga, A. C., et al. (2015). Prevalence and pattern of gluteus medius and minimus tendon pathology and muscle atrophy in older individuals using MRI. Skeletal Radiology, 44(12), 1727-1733. 

Allison, K., Vicenzino, B., Wrigley, T. V., et al. (2016). Hip abductor muscle weakness in individuals with gluteal tendinopathy. Medicine & Science in Sports & Exercise, 48(3), 346-352. 

Distefano, L. J., Blackburn, J. T., Marshall, S. W., & Padua, D. A. (2009). Gluteal muscle activation during common therapeutic exercises. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 39(7), 532-540.

Dubois B, Esculier J. (2020). Soft-tissue injuries simply need PEACE and LOVE. British Journal of Sports Medicine;54:72-73.

Lee, J. H., Cynn, H. S., Kwon, O. Y., et al. (2014). Different hip rotations influence hip abductor muscle activity during isometric side-lying hip abduction. Journal of Electromyography and Kinesiology, 24(2), 318-324.

Jeong, S. G., Cynn, H. S., Lee, J. H., et al. (2019). Effect of modified clamshell exercise on gluteus medius, quadratus lumborum and anterior hip flexor in participants with gluteus medius weakness. Journal of Korean Society of Physical Medicine, 14(2), 9-18.

Osborne, H. R., Quinlan, J. F., & Allison, G. T. (2012). Hip abduction weakness in elite junior footballers is common but easy to correct quickly: a prospective cohort study. Sports Medicine, Arthroscopy, Rehabilitation, Therapy & Technology, 4(1), 1-8.

Valente, G., Taddei, F., & Jonkers, I. (2013). Influence of weak hip abductor muscles on joint contact forces during normal walking. Journal of Biomechanics, 46(13), 2186-2193.

Pohl, M. B., Kendall, K. D., Patel, C., et al. (2015). Experimentally reduced hip-abductor muscle strength and frontal-plane biomechanics during walking. Journal of Athletic Training, 50(4), 385-391.

Grimaldi, A., & Fearon, A. (2015). Gluteal tendinopathy: integrating pathomechanics and clinical features in management. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 45(11), 910-922. 

Irizarry‑Porrata, C. L., Kirk, E., Johnson, J., & Gogineni, V. (2025). Prolonged symptom relief from symphysis pubis dysfunction with chiropractic treatment. Poster presented at Advocate Aurora Scientific Day, May 21, 2025.