כאב ברקה מה עלול לגרום לזה

כאב ברקה – מה עלול לגרום לזה? הרקות הן אזורים שטוחים המצויים משני צדי הגולגולת בין המצח לאוזן. אזורים אלו מהווים לעתים שכיחות מקור לתלונות על כאב. ברוב המקרים כאבי הראש הללו נובעים מליקויים בריאותיים זמניים הנובעים ממתחים נפשיים עתידים לחלוף תוך זמן קצר גם בלי כל טיפול. בחלק קטן מהמקרים הגורם להופעת כאב ברקה הוא משמעותי ואף מסכן חיים. לכן בכל מקרה של כאב ברקה אנו חייבים לשאול את עצמנו ואת הקלינאי שאליו אנו פונים מה עלול לגרום לזה?

כאב ברקה מה עלול לגרום לזה – רקע

כאב ברקה הוא תופעה נפוצה מאוד. מדובר בכאב ראש הממוקם באזור שבין המצח לאוזניים, ובמקרים רבים מקרינה גם לפנים, צוואר או ראש. ברוב המקרים מדובר בתופעה זמנית וחולפת בזכות מנוחה או טיפול שגרתי. לעיתים הכאב מסמן על בעיה בריאותית משמעותית שדורשת אבחון וטיפול מדויק (Matheson, 2023). אזור הרקות פגיע לכאב בשל מורכבותו האנטומית ומעורבותו במערכות השלד והשרירים, כלי הדם והנוירולוגיות.

אבחון מקור הכאב ברקה חייב לכלול ביצוע מדוקדק של אבחנה מבדלת. בהליך החשוב הזה בוחן הקלינאי את כלל ההפרעות הבריאותיות שעלולות לגרום לכאבים ברקה ומסנן את אלה שאינן רלוונטיות. הסינון מתבצע על סמך הממצאים שהופקו מההיסטוריה הרפואית, מהבדיקה הגופנית והנירולוגית ומבדיקות מתקדמות. זיהוי הגורם להופעת הכאב ברקה הוא חיוני כדי להבטיח טיפול מדויק. במאמר "כאב ברקה מה עלול לגרום לזה":

• נפרט את ההפרעות הבריאותיות שעלולות לגרום להתפתחות כאב ברקה.
• נדון בסימנים והתסמינים האופייניים לכל אחת מההפרעות הללו.
• ונרחיב על אפשרויות הטיפול.

שכיחות

הערכת השכיחות של TMD (הפרעות מפרק הלסת והשרירים סביבו) נע בין 5% ל־12% באוכלוסייה הבוגרת (Matheson, 2023); אחרים מצביעים על שכיחות כוללת סביב 20-30%, כאשר מקרים סימפטומטיים חמורים מופיעים בכ־3-7% בלבד (Zieliński et al., 2024; Matheson, 2023).

הסיבות השכיחות להתפתחות כאב ברקה

גורמים נפוצים לכאב ברקה כוללים:

הפרעות במפרק הלסת (TMD)

הפרעות במפרק הלסת  (TMJ) מהוות חלק משמעותי מהמקרים של כאב ברקה. כ־45% מהמקרים הקלאסיים של TMD קשורים להפרעות שריריות, בעוד ש־41% קשורות לבעיות דיסק ובין 30% למצבים מפרקיים (Macfarlane et al., 2001; Al-Khotani et al., 2016). הערכת השכיחות של TMD (הפרעות מפרק הלסת והשרירים סביבו) נע בין 5% ל־12% באוכלוסייה הבוגרת (Matheson, 2023). חוקרים אחרים מצביעים על שכיחות כוללת סביב 20-30%, כאשר מקרים סימפטומטיים חמורים מופיעים בכ־3-7% בלבד (Zieliński et al., 2024; Matheson, 2023).

התסמינים כוללים:

1. כאבי לסת ורקות.
2. כאב ליד האוזן או בתוך האוזניים
3. לחיצה או נעילה של הלסת.
4. טינטון או סחרחורת.
5. קושי בלעיסה או בפתיחת הפה.

אסטרטגיות הטיפול:

כוללות אמצעים שמרניים כמו סדים, טיפול ידני כגון כירופרקטי, טיפול בלייזר רך והתערבויות התנהגותיות (Benoliel et al., 2015).

ברוקסיזם (Bruxism)

הידוק לסתות וחריקות שיניים וצירוף הפרעות פסיכולוגיות (לחץ, חרדה) מובילים להתכווצות שרירים של הלסת. אלה כוללים את שרירי המלעס והצדע שמזוהים קרובות עם כאב ברקה (Wikipedia Bruxism; Zieliński et al., 2025).

כאב ראש מתחי (Tension-type headache)

כאב עמום, דו‑צדדי, המתואר לעיתים כרצועה הדוקה, והוא מתבטא לרוב באזור הרקות (Zhu et al., 2020). גורמי סיכון כוללים מתח, יציבה לקויה ומתיחות שרירים בצוואר ובלסת.

תסמינים:

1. כאב עמום וכואב ברקות.
2. מתיחות בצוואר.
3. עצימות קלה עד בינונית.

נוכחות של הסימנים והתסמינים הבאים שולל את האבחון של כאב ראש מתחי:

• כאב ראש פועם (throbbing headache)
• בחילה והקאה
• החמרת הכאב בראש במאמץ

טיפול:

מנוחה, NSAIDs, מתיחת צוואר, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול ידני כגון כירופרקטיקה יעילים בדרך כלל (Kirshner, 1991).

כאב ראש צווארי (Cervicogenic headaches)

כאבים מתפקוד לקוי בצוואר כגון דלקת פרקים, פריצת דיסק או פציעות צליפת שוט יכולים להפנות כאב לרקות. כאבי ראש צוואריים הם לרוב חד צדדיים ומחמירים על ידי תנועת הצוואר (Tarulli & Tarulli, 2021).

תסמינים:

1. כאב ברקות עם נוקשות בצוואר.
2. כאב הנגרם מתנועת הצוואר.
3. ראייה מטושטשת או בחילה אפשרית.

ניהול:

טיפול כירופרקטי, טיפול ידני, תיקון יציבה ותרופות נוגדות דלקת נקבעים בדרך כלל (Simms & Poots, 2021).

סינוסיטיס

זיהומים בסינוסים, במיוחד המשפיעים על הסינוסים הקדמיים או הספנואידים, עלולים להופיע עם כאבי רקות עקב הצטברות לחץ ודלקת (Ghurye & McMillan, 2017).

מאפיינים אופייניים:

1. רגישות בפנים
2. הפרשות מהאף
3. לחץ על הרקה והמצח
4. חום ועייפות

הטיפול:

כולל נוגדי גודש באף, אנטיביוטיקה לגורמים חיידקיים והשקיה במי מלח (Kirshner, 1991).

מיגרנות

מיגרנות כרוכות לעתים קרובות בכאבי רקות וקשורות לשינויים בכלי הדם ולחוסר איזון נוירוכימי. מיגרנות עשויות להיות מופעלות על ידי שינויים הורמונליים, מזונות ספציפיים או גירויים חושיים (Yakkaphan et al., 2022).

שלבים ותסמינים:

1. הילה (הפרעות ראייה או חושיות)
2. כאבי רקות פועמים
3. בחילות, הקאות, פוטופוביה

טיפולים:

שינוי אורח חיים, טריפטנים, חוסמי בטא ומעכבי CGRP הם חלק מתוכנית הטיפול (Mohammadianinejad, 2022).

דלקת עורקים טמפורלית (דלקת עורקים של תאי ענק)

דלקת עורקים של תאי ענק (GCA) היא מחלה של כלי דם המאופיינת על-ידי דלקת בעורקים הרקתיים, הפוגעת בעיקר באנשים מעל גיל 50. זה דורש תשומת לב דחופה בשל הסיכון לאובדן ראייה ושבץ מוחי (Zieliński et al., 2024).

אינדיקטורים עיקריים:

1. כאבי רקות חד צדדיים
2. רגישות בקרקפת
3. צליעה בלסת
4. הפרעות ראייה

ניהול:

קורטיקוסטרואידים במינון גבוה מיידי כמו פרדניזון חיוניים (IDVajIgIcgMJ, 2022).

שבץ מוחי

אמנם פחות שכיח, אך כאבי רקות עשויים להצביע על אירוע מוחי, במיוחד כאשר הם מלווים בליקויים נוירולוגיים. שבץ איסכמי או דימומי, המשפיע על טריטוריית עורק המוח האמצעי עשוי להתבטא ככאב מוקדי באזור הרקה (Sztajnkrycer & Jauch, 1998).

תסמיני דגל אדום:

1. חולשה או חוסר תחושה פתאומי
2. אובדן ראייה או דיבור
3. בלבול או אובדן שיווי משקל
4. כאבי ראש
5. בחילה והקאה
6. אובדן הכרה
7. קומה
8. מוות

טיפולים בשבץ מוחי:

טיפול חירום עם טרומבוליטים, כריתת פקקת מכנית ושיקום הוא חיוני (Estol, 2001). טיפול בשבץ מוחי חייב להתבצע במהירות וזאת כדי למנוע מוות ונזק בלתי הפיך ברקמה המוחית.

מסקנה

כאב ברקות הוא סימפטום רב-גורמי שיכול לנוע מכאבי ראש שפירים ועד למצבים קריטיים כגון, דלקת עורקים טמפורלית או שבץ מוחי. הכרת הסימפטומים וגורמי הסיכון הנלווים חיונית לאבחון מבדיל והתערבות בזמן. גישה רב תחומית הכוללת נוירולוגים, רופאי שיניים, מומחי אף אוזן גרון ורופאים ראשוניים מבטיחה לרוב את התוצאות היעילות ביותר עבור מטופלים החווים כאבי רקות.

אבחון קליני ואבחנה מבדלת

• היסטוריה קלינית – מיקום, תדירות, טריגרים (לעיסה, פיהוק), גורמי לחץ נפשי, תסמינים נלווים כמו טינטון.
•  בדיקה גופנית ונוירולוגית – palpation של שרירי TMJ, טווח תנועה של הלסת והצוואר, בדיקת נוירולוגיה בסיסית (Matheson, 2023).
•  אבחון מבדיל – כולם נבדקים לסינוסיטיס, מיגרנה, דלקת עורקים טמפורלית, תפקוד צווארי, הפרעות ראייה ועוד (Ghurye & McMillan, 2017; Tarulli & Tarulli, 2021).

 טיפול שמרני

• מנוחה יזומה, הפחתת bruxism (סדים), הנחיות לשינה טובה ולניהול סטרס (Macfarlane et al., 2001).
•  תרופות נפוצות: NSAIDs במצבים של כאב או דלקת, סד לילה להפחתת ברוקזיסם.
•  כירופרקטיקה ומתיחות – שחרור שרירי לעיסה ומתיחות צוואריות.

טיפול כירופרקטי

מחקרים מראים כי טיפול כירופרקטי כולל הנעות ומניפולציות של  של הלסת ועמוד שדרה צווארי מסייע בהפחתת כאב ושיפור תפקוד:

• במחקר אקראי, קבוצת IMT והחזקת תרגול ביתי שיפרה יותר בממוצע את הכאב והטווח פתיחה לעומת קבוצת בקרה (Kalamir et al., 2013).
• מחקר תראפיה כירופרקטית של Chu (2023) תיעד הפסקת כל הסימפטומים אצל מטופלת בת 39 לאחר ארבעה שבועות של טיפול כולל הנעה, עבודה רקמתית והדרכה.
• במחקר קודם DeVocht (2003) מצא שטיפול כירופרקטי שיפר משמעותית לעומת טיפול שמרני בלבד בטווח של שנה (DeVocht, 2003).

מתי לפנות לטיפול רפואי מתקדם?

במקרים הבאים פנו לקבלת סיוע רפואי מתקדם:

• אם אין שיפור לאחר 8 שבועות
• הכאב מלווה בראייה לקויה, חולשה נוירולוגית, חום
• קיים חשד לדלקת עורקים או לשבץ מוחי. 

References:

Al‑Khotani, A., et al. (2016). Prevalence of diagnosed temporomandibular disorders among Saudi Arabian children and adolescents. The Journal of Headache and Pain, 17(1), 41.

DeVocht, J. W. (2003). Chiropractic treatment of temporomandibular disorders: chronic myogenous TMD outcomes. Journal of Musculoskeletal Pain.

Kalamir, A., et al. (2013). Intra‑oral myofascial therapy versus education and self‑care in chronic myogenous TMD: a randomized trial. Chiropractic & Manual Therapies, 21(17).

Macfarlane, T. V., et al. (2001). Epidemiological studies of orofacial pain: total prevalence and characterisation. Journal of Dentistry, 29(2), 123‑131.

Matheson EM, Fermo JD, Blackwelder RS. Temporomandibular Disorders: Rapid Evidence Review. Am Fam Physician. 2023 Jan;107(1):52-58. PMID: 36689971.

Pavia S, Fischer R, Roy R. Chiropractic Treatment of Temporomandibular Dysfunction: A Retrospective Case Series. J Chiropr Med. 2015 Dec;14(4):279-84. 

Sztajnkrycer, M., & Jauch, E. C. (1998). Unusual headaches. Emergency Medicine Clinics of North America, 16(4), 915-940.

Tarulli, A., & Tarulli, A. (2021). Headache and facial pain from cervical sources. In Neurology: A Clinician’s Approach. Springer.

Yakkaphan, P., et al. (2022). Temporomandibular disorder and headache prevalence: meta‑analysis. Journal of Clinical Medicine, 11.

Zieliński, G., et al. (2024). Global prevalence of temporomandibular disorders: meta‑analysis. Journal of Clinical Medicine, 13.

Chu, E. C. P. (2023). Temporomandibular disorder treated with chiropractic therapy: case report. Cureus. PMID: PMC10025577.

Ghurye S, McMillan R. Orofacial pain – an update on diagnosis and management. Br Dent J. 2017 Dec;223(9):639-647.