כאב בעורף

כאב בעורף יכול להתפתח מסיבות שונות ובכללן כאב ראש מתחי, פריצת דיסק בצוואר, נוירלגיה עורפית ושימוש יתר במשככי כאב. חלק מהגורמים האפשריים שיכולים לעורר או להחמיר כאב בעורף הם מתח נפשי, יציבה לקויה, מאמץ עיניים, צליפת שוט, דלקת או שימוש יתר במשככי כאבים. חשוב לאבחן בהקדם כל תלונה על כאב בעורף ובכך לאפשר טיפול יעיל ולמנוע נזקים וכאבים כרוניים.

אבחנה של כאב בעורף מתבססת על היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית. במידת הצורך נפנה את החולה לבדיקות הדמיה. אפשרויות טיפול שמרניות שונות שעשויות להיות זמינות, כוללות שינויים באורח החיים, טיפולי כירופרקטיקה, טיפולים תרופתיים ועוד. במצבים קשים במיוחד ובהתאם לסיבה ולחומרת הכאב יידרשו זריקות סטרואידים, חסימות עצביות או ניתוח.

כאב בעורף – רקע

כאב בעורף הוא כאב שממוקם בחלק האחורי של הראש, מעל קו השיער האחורי, סביב בליטות העורף ולעיתים מטפס לקודקוד או מקרין לרקה/מאחורי העין. מבחינה קלינית זהו אזור שבו נפגשים כמה מסלולי כאב שכיחים: שרירי צוואר ועורף, מפרקי עמוד השדרה הצווארי העליון, עצבי העורף (בעיקר העצב העורפי הגדול), ומנגנוני כאב ראש ראשוניים כמו מיגרנה או כאב ראש מסוג מתח. לכן אותה תלונה (כואב לי בעורף) יכולה לנבוע מסיבות שונות לחלוטין החל ממתח שרירי ועד מצבים דחופים יותר, ולכן חשוב לעבוד בצורה שיטתית.

גורמים שכיחים לכאב בעורף

1) כאב מיופציאלי ומתח שרירי צוואר־עורף

זהו הגורם השכיח ביותר ברוב האוכלוסייה: עומס סטטי ממושך (מסכים, נהיגה, לימודים), מנח ראש קדמי, כתפיים מורמות, חוסר הפסקות תנועה, סטרס ושינה לא מספקת-כולם יכולים להוביל לרגישות בשרירי תת־עורף, טרפז עליון ומרימי שכמה, ולעיתים לנקודות טריגר שמקרינות כאב לעורף ולקודקוד. פעמים רבות הכאב מתואר ככבד/לוחץ, ולעיתים יש תחושת נוקשות צוואר. במצבים כאלה הכאב בדרך כלל מושפע מתנוחה ותנועה, ומלווה ברגישות במישוש שרירים.

2) כאב ראש צווארי (Cervicogenic Headache)

כאב ראש צווארי הוא כאב ראש משני-כלומר מקורו במבנים של הצוואר (מפרקים, דיסק, רצועות/שרירים) והכאב “מופנה” לעורף ולעיתים קדימה. הוא נוטה להיות חד־צדדי, להתחיל בצוואר/בעורף, להחמיר בתנועות צוואר מסוימות, וללוות בירידה בטווח תנועה צווארי (Al Khalili, 2022). הנחיות קליניות שמרניות לניהול כאבי ראש הקשורים לכאבי צוואר ממליצות לרוב על שילוב תרגול ממוקד ועבודה תפקודית, ולעיתים טיפול ידני כחלק מתוכנית רחבה (Côté, 2019). גם קווים מנחים נוספים מציעים מסגרת אבחונית וטיפולית לכאב ראש צווארי, כולל מדרג של טיפולים שמרניים ואינדיקציות להתערבויות מתקדמות יותר (Xiao, 2021).

3) נוירלגיה עורפית (Occipital Neuralgia)

נוירלגיה עורפית היא הפרעה שבה הכאב מתמקד במסלול עצבי העורף (העצב העורפי הגדול/הקטן/השלישי), ומתואר לרוב ככאב התקפי, חד, דוקר/חשמלי, שנמשך שניות עד דקות, ולעיתים מלווה ברגישות יתר בקרקפת (אלודיניה) (IHS, 2018). נוירלגיה עורפית אינה מצב מסכן חיים, אך היא עלולה להפריע לפעילות היומיומית ולאיכות החיים. אבחונית, הקריטריונים כוללים כאב בהתאם לפיזור העצב, איכות חדה/דוקרת והתקפית, וממצאים קליניים כמו רגישות בנקודות יציאה של העצב.

לעיתים משתמשים גם בחסימה אבחנתית (בלוק עצבי) כחלק מהאישוש (IHS, 2018; Practical Neurology, 2021). מטא־אנליזה עדכנית סיכמה שתכונות נפוצות כוללות כאב חד־צדדי ודוקר בעוצמה גבוהה, אך הדגישה שהמידע מבוסס בעיקר על מדגמים קליניים ולא אוכלוסייתיים (Melchior, 2025).

גורמים אפשריים להפרעה זאת כוללים:

• תנועות צוואר חוזרניות.
• טראומה בחלק האחורי של הראש, כגון מנפילה, תאונת דרכים או פציעת ספורט.
• צביטה או דלקת של העצבים העורפיים, כגון מדלקת פרקים, גידולים או זיהום.
• שרירים תפוסים או מכווצים בצוואר או בקרקפת, כגון מיציבה לקויה, מתח נפשי או כאב ראש מתחי.
• סוכרת, שיגדון או מחלות סיסטמיות אחרות המשפיעות על העצבים.

4) מיגרנה שמורגשת בעורף

מיגרנה אינה חייבת להיות “קדמית”. אצל חלק מהאנשים הכאב מתחיל בעורף או דומיננטי בעורף, ומלווה בתסמינים טיפוסיים כמו בחילה, רגישות לאור/רעש, החמרה במאמץ ולעיתים אאורה (IHS, 2018). רמז חשוב הוא דפוס התקפי חוזר עם טריגרים (שינה לא סדירה, סטרס, דילוג על ארוחות וכו’) והיסטוריה משפחתית.

5) כאב ראש מתחי (Tension-Type Headache) עם דומיננטיות עורפית

כאב ראש מתחי (Tension headache) הוא שכיח מאוד, ומתבטא לעיתים ככאב לוחץ/מכביד דו־צדדי, בדרגה קלה-בינונית, שאינו מחמיר בהכרח במאמץ, ולעיתים משתלב עם מתח שרירי עורף וצוואר (IHS, 2018). אצל רבים הוא מופיע בעורף ובשוליים העליונים של הצוואר, במיוחד בתקופות עומס.

גורמים אפשריים להפרעה זאת כוללים

• מתח נפשי.
• התכווצות שרירים וכיווץ בצוואר, הכתפיים והקרקפת.
• מאמץ עיניים.
• חוסר שינה.
• התייבשות.
• יציבה לקויה.
• תאונת צליפת שוט.

6) הפרעות בעמוד השדרה הצווארי העליון ומפרקי הפאסט

מפרקי C1-C2 ו־C2-C3 יכולים לייצר כאב בעורף עקב שינויים ניווניים, עומס יתר, או לאחר טראומה/צליפת שוט. במצבים מסוימים, הכאב עשוי להיות דומה לכאב ראש צווארי ולהגיב לתוכנית שיקום ולפעמים להתערבויות כמו חסימות אבחנתיות/טיפוליות לפי שיקול מומחה (Xiao, 2021).

גורמים פחות שכיחים אך חשובים בגלל סיכון גבוה

1) דיסקציה של עורק צווארי (כולל עורק חולייתי)

דיסקציה (קרע בדופן העורק) יכולה להתבטא בכאב צוואר/עורף ולעיתים כאב ראש, ולעיתים היא מקדימה אירוע מוחי. מסמך עדכני של איגוד הלב האמריקאי מציין שכאב ראש וכאב צוואר הם תסמינים שכיחים בדיסקציה צווארית (AHA/ASA, 2024). לכן כאב עורף חדש, חריג, במיוחד אחרי טראומה לצוואר-even “קלה”-או עם סימנים נוירולוגיים (חולשה, הפרעת דיבור, סחרחורת קשה, ראייה כפולה) דורש הערכה דחופה.

2) דימום תת־עכבישי/כאב “כמו ברק” (Thunderclap)

כאב פתאומי וחמור מאוד (“הכאב הכי חזק בחיים”) הוא דגל אדום ברור, גם אם הוא בעורף.

3) זיהום/דלקת מערכתית

חום, נוקשות עורף משמעותית, ירידה במצב כללי או פריחה-יכולים לכוון לדלקת קרום המוח או מצבים דלקתיים אחרים.

4) גידולים/פתולוגיות בחלק האחורי של הגולגולת (Posterior fossa)

כאב עורף שמתקדם בהדרגה, מחמיר בבוקר/בשכיבה, מלווה בהקאות בוקר, הפרעת שיווי משקל או סימנים נוירולוגיים-מחייב בירור.

5) שימוש יתר בתרופות

במצב זה שימוש תכוף או מופרז במשככי כאבים מוביל לכאבי ראש חוזרים או מחמיר כאבי ראש קיימים. זה יכול להשפיע על אנשים שלוקחים משככי כאבים יותר מפעמיים או שלוש בשבוע במשך יותר משלושה חודשים. סימנים ותסמינים אפשריים של הפרעה זאת כוללים בין היתר:

• כאבי ראש יומיומיים כרוניים שהם עמומים וקבועים או פועמים וחמורים.
• יכול להשפיע על כל חלק של הראש או הצוואר.

גורמים אפשריים להפרעה זאת כוללים שימוש יתר בתרופות כגון:

• פרצטמול (שם הגנרי של תרופות כגון אקמול, דקסמול, פראמול ואברולט).
• איבופרופן.
• אספירין.
• תרופות המכילות קפאין.
• אופיואידים.
• טריפטנים.

גורמי סיכון שמעלים סבירות לכאב עורף

• עומס מסכים/ישיבה ממושכת עם מנח ראש קדמי וחוסר הפסקות תנועה.
• סטרס ושינה לא מספקת, שמגבירים טונוס שרירי, סף כאב נמוך ותדירות כאבי ראש.
• טראומה לצוואר (תאונת דרכים/ספורט), שמעלה סיכון לכאב ראש צווארי ולרגישות עצבית.
• שינויים ניווניים בצוואר עם הגיל, במיוחד במפרקי הצוואר העליון.
• נטייה מיגרנוטית (היסטוריה אישית/משפחתית).
• רגישות יתר עצבית/כאב כרוני (מעגלים של כאב מתמשך ושינוי בעיבוד כאב).

אבחון: איך ניגשים נכון לכאב בעורף?

1) להגדיר את סוג ה”סחרחורת” של הכאב: מה האופי והזמן?

• כאב התקפי דוקר/חשמלי עם רגישות בקרקפת מכוון לנוירלגיה עורפית (IHS, 2018).
• כאב שמתחיל בצוואר, מוחמר בתנועה ומלווה בטווח תנועה ירוד מכוון לכאב ראש צווארי (Al Khalili, 2022).
• כאב התקפי עם בחילה/אור/רעש מכוון למיגרנה גם אם הוא בעורף (IHS, 2018).
• כאב לוחץ דו־צדדי עם סטרס/עייפות מכוון לכאב ראש מסוג מתח (IHS, 2018).

2) בדיקה קלינית ממוקדת

כוללת:

• בדיקה נוירולוגית בסיסית (כוח, תחושה, רפלקסים, הליכה, שדות ראייה לפי צורך).
• בדיקת צוואר: טווחי תנועה, האם תנועה משחזרת כאב, רגישות מפרקית/שרירית.
• מישוש נקודות לאורך עצבי העורף: רגישות ממוקדת/אלודיניה עשויה לתמוך בנוירלגיה עורפית (IHS, 2018).

3) תסמינים שמהווים דגל אדום

חלק מהתסמינים שעשויים להצביע על בעיה חמורה ודורשים טיפול רפואי מיידי מהווים דגל אדום. אם אתם חווים אחד מהתסמינים הללו, עליכם לפנות לטיפול חירום בהקדם האפשרי. תסמינים אלה כוללים:

• כאב בעורף שהופיע באופן פתאומי וחמור.
• לאחר טראומה.
• שינויים בראייה.
• שינוי נוירולוגי.
• חוסר תחושה או חולשה בפנים או בגפיים.
• קושי בדיבור או בבליעה.
• אובדן הכרה.
• בחילות או הקאות.
• חום או צוואר נוקשה.

3) מתי צריך הדמיה?

רוב כאבי הראש והעורף אינם דורשים הדמיה מיידית אם אין דגלים אדומים והבדיקה תקינה. ההנחיות של ה־ACR מפרטות תרחישים שבהם הדמיה מתאימה יותר (למשל כאב ראש חריף עם חשד לסיבה מסכנת חיים, שינוי נוירולוגי, או כאב חדש עם גורמי סיכון מסוימים) (Utukuri, 2023; ACR, 2022). העיקרון: הדמיה היא כלי כשיש חשד קליני, לא “בדיקת הרגעה” אוטומטית.

4) חסימות אבחנתיות (במקרים נבחרים)

בנוירלגיה עורפית וכאב ראש צווארי, לעיתים משתמשים בחסימה מקומית (כמו Greater Occipital Nerve Block או חסימות מפרקיות) כדי לתמוך באבחנה וגם כטיפול. זה מופיע גם בהקשר של הקריטריונים והדיון הקליני (Practical Neurology, 2021).

טיפול: מדרג מעשי לפי הסיבה והחומרה

ברוב המקרים די בטיפול השמרני כדי לרפא חולה המתלונן על כאב בעורף. הטיפול השמרני עשוי לכלול:

• מנוחה מכל פעולה או מנח שמחמירים את הכאב או מעוררים אותו.
• שינויים באורח החיים כגון הימנעות מגורמים מעוררי כאב, תרגול יציבה טובה, שינויים ארגונומיים, ניהול של המתחים הנפשיים, ושינה מספקת.
• טיפולי כירופרקטיקה הכוללים לייזר רך מקצועי וטכניקות טיפול ידניות. טיפולים אלה יכולים לשפר את התפקוד של עמוד השדרה הצווארי ושל הרקמות סביבו ולהפחית מתח ודלקת.

שכבה 1: עקרונות בסיס שמועילים לרוב האנשים

• הפחתת עומס סטטי: הפסקות תנועה קצרות כל 30-60 דקות, שינוי תנוחה, הרפיית כתפיים ונשימה.
• שינה סדירה והידרציה: במיוחד אם יש רכיב מיגרנוטי.
• חימום מקומי/שחרור עדין: יעיל לעיתים בכאב מיופציאלי.
• התאמת סביבת עבודה: גובה מסך, תמיכת גב, ועכבר/מקלדת.
• פעילות גופנית כללית: משפרת עמידות כאב ומפחיתה הישנות אצל רבים.

שכבה 2: טיפול ידני (כירופרקטיקה/פזיותרפיה) ותרגול ממוקד לצוואר־שכמות

טיפול ידני בכאב ראש צווארי ובכאב מיופציאלי בשילוב תרגול גופני הם לרוב אבן יסוד. הנחיה קלינית שמרנית לכאבי ראש מתמשכים הקשורים לכאבי צוואר ממליצה על שילוב תרגילי עומס נמוך לשרירי הצוואר העמוקים ושרירי חגורת הכתפיים, יחד עם פעילות כללית ולעיתים טיפול ידני כחלק מתוכנית (Côté, 2019).
ראיות ממטה־אנליזה מצביעות שטיפול ידני ותרגול יכולים להפחית עוצמה, תדירות ונכות בכאב ראש צווארי, אם כי איכות חלק מהמחקרים משתנה (Bini, 2022). יש גם סקירות עדכניות שמנסות להשוות בין סוגי התערבויות ידניות ולהעריך יעילות ובטיחות (Xu, 2025). מחקר קלאסי מוקדם הראה יתרון לתרגול ממוקד/טיפול מנואלי לכאב ראש צווארי ועדיין מצוטט כבסיס לתוכניות שיקום (Jull, 2002).

שכבה 3: טיפול תרופתי-לפי אבחנה

• מיגרנה: טיפול אקוטי (למשל NSAIDs/תרופות ייעודיות) ומניעה כשצריך-בהכוונת רופא.
• כאב ראש מסוג מתח: טיפול אקוטי זהיר, ובדגש על מניעה התנהגותית/שיקומית כדי להימנע משימוש יתר.
• נוירלגיה עורפית: לעיתים נדרשות תרופות נוירופתיות (בהתאמה רפואית).

בכל כאב ראש כרוני חשוב להיזהר משימוש־יתר בתרופות משככות, שעלול להפוך כאב לתכוף יותר.

שכבה 4: הזרקות/בלוקים וטיפולים התערבותיים (כששמרני לא מספיק)

• בלוק העצב העורפי הגדול (GONB): משמש במיגרנה כרונית, חלק מכאבי הראש הצוואריים ולעיתים גם בנוירלגיה עורפית. קיימות עדויות ליעילות מסוימת במיגרנה כרונית ובחלק מהמדדים, עם שונות בין מחקרים (Chowdhury, 2023; Velásquez-Rimachi, 2022; Atraszkiewicz, 2025).
• טכניקות גלי רדיו (RF/PRF): במקרים עמידים של נוירלגיה עורפית או כאבים עצביים, קיימים מחקרים וסקירות עדכניות על יעילות אפשרית, אך לעיתים נדרשים עוד מחקרים איכותיים (Turan, 2025; Oliveira, 2024).
• גישות ניתוחיות: במיעוט המקרים העמידים, קיימות סקירות על ניתוחי דקומפרסיה/נוירוליזיס של עצבי העורף, אך זו נישה שמיועדת למקרים נבחרים מאוד אחרי מיצוי שמרני והתערבותי (Robinson, 2021).

כירופרקטיקה וטיפול מנואלי: איפה זה נכנס-ואיפה צריך זהירות?

בכאב עורף עם רכיב צווארי, טיפול מנואלי (מוביליזציות/מניפולציות) מופיע בספרות בעיקר בהקשר של כאב ראש צווארי, ולעיתים כחלק משילוב עם תרגילים (Bini, 2022; Côté, 2019). עם זאת, בכל טיפול הכולל מניפולציות צוואריות חשוב לבצע סינון דגלים אדומים, במיוחד לחשד לדיסקציה עורקית (AHA/ASA, 2024).

סקירה שהתמקדה במקרים של דיסקציה לא מאובחנת שהגיעו לטיפול כירופרקטי הדגישה שכאב צוואר/ראש הם תסמינים נפוצים ולכן מודעות וסינון חיוניים, והפניה דחופה חשובה כשיש חשד (Trager, 2023). המסר הפרקטי: כשמדובר בכאב חדש חריג, אחרי טראומה, או עם סימנים נוירולוגיים-לא מטפלים בזה ידנית, אלא קודם מאבחנים רפואית.

מתי כדאי לפנות לבדיקה בהקדם?

• כאב עורף פתאומי וחמור מאוד.
• כאב חדש עם חולשה/נימול, הפרעת דיבור/ראייה, שיווי משקל קשה או בלבול.
• כאב אחרי טראומה לצוואר, במיוחד אם הוא חריג או מתגבר.
• כאב עם חום/נוקשות עורף משמעותית/מצב כללי ירוד.
• כאב שמחמיר בהדרגה לאורך שבועות, מעיר משינה, או מלווה בהקאות בוקר.

סיכום

כאב בעורף הוא צומת שבו נפגשים כאב שרירי־תפקודי שכיח, כאבי ראש ראשוניים (מיגרנה/מתח), וכאבי ראש משניים כמו כאב ראש צווארי או נוירלגיה עורפית (IHS, 2018; Al Khalili, 2022). האבחון הנכון נשען על דפוס הכאב, בדיקה קלינית וסינון דגלים אדומים, תוך שימוש בהדמיה רק כשיש הצדקה (Utukuri, 2023). הטיפול האפקטיבי ביותר לרוב הוא מדורג: הרגלים ותנועה, שיקום צוואר־שכמות, טיפול תרופתי לפי אבחנה, ורק אם צריך-בלוקים או התערבויות מתקדמות (Côté, 2019; Bini, 2022; Atraszkiewicz, 2025).

References:

American College of Radiology. (2022). ACR Appropriateness Criteria®: Headache (Narrative). American College of Radiology. (Acsearch)

Atraszkiewicz D, Ünal E, Bassett P, Morell-Ducos F, Bahra A. Greater occipital nerve block for the treatment of migraine: An umbrella review, systematic review, and meta-analysis. Cephalalgia. 2025 Dec;45(12):3331024251398390.

Bini P, Hohenschurz-Schmidt D, Masullo V, Pitt D, Draper-Rodi J. The effectiveness of manual and exercise therapy on headache intensity and frequency among patients with cervicogenic headache: a systematic review and meta-analysis. Chiropr Man Therap. 2022 Nov 23;30(1):49.

Chowdhury D, Tomar A, Deorari V, Duggal A, Krishnan A, Koul A. Greater occipital nerve blockade for the preventive treatment of chronic migraine: A randomized double-blind placebo-controlled study. Cephalalgia. 2023 Feb;43(2):3331024221143541.

Côté P, Yu H, Shearer HM, Randhawa K, Wong JJ, Mior S, Ameis A, Carroll LJ, Nordin M, Varatharajan S, Sutton D, Southerst D, Jacobs C, Stupar M, Taylor-Vaisey A, Gross DP, Brison RJ, Paulden M, Ammendolia C, Cassidy JD, Loisel P, Marshall S, Bohay RN, Stapleton J, Lacerte M. Non-pharmacological management of persistent headaches associated with neck pain: A clinical practice guideline from the Ontario protocol for traffic injury management (OPTIMa) collaboration. Eur J Pain. 2019 Jul;23(6):1051-1070.

Headache Classification Committee of the International Headache Society (IHS). (2018). The International Classification of Headache Disorders, 3rd edition (ICHD-3). Cephalalgia, 38(1), 1-211. (ICHD-3)

Jull G, Trott P, Potter H, Zito G, Niere K, Shirley D, Emberson J, Marschner I, Richardson C. A randomized controlled trial of exercise and manipulative therapy for cervicogenic headache. Spine (Phila Pa 1976). 2002 Sep 1;27(17):1835-43; discussion 1843. doi: 10.1097/00007632-200209010-00004. PMID: 12221344.

Melchior, A. G., Al-Khazali, S., Christensen, R. H., Al-Khazali, H. M., & Ashina, H. (2025). Epidemiology and clinical features of occipital neuralgia: A systematic review and meta-analysis. Cephalalgia. (SAGE Journals)

Oliveira, K. D., et al. (2024). Pulsed radiofrequency neuromodulation of the greater occipital nerve for headache disorders. [Journal article]. (Taylor & Francis Online)

Practical Neurology. (2021). Occipital neuralgia & cervicogenic headache. Practical Neurology.

Robinson IS, Salibian AA, Alfonso AR, Lin LJ, Janis JE, Chiu ES. Surgical Management of Occipital Neuralgia: A Systematic Review of the Literature. Ann Plast Surg. 2021 Mar 1;86(3S Suppl 2):S322-S331.

Turan, S. A., et al. (2025). Ultrasound-guided continuous radiofrequency ablation of the peripheral greater occipital nerve in refractory occipital neuralgia. [Journal article]. (PMC)

Trager, R. J., et al. (2023). Symptoms of patients with vertebral artery dissection presenting to chiropractors: A review of case reports. [Journal article]. (PubMed)

Utukuri, P. S., et al. (2023). ACR Appropriateness Criteria® Headache: 2022 Update. Journal of the American College of Radiology. (PubMed)

Velásquez-Rimachi, V., et al. (2022). Greater occipital nerve block for chronic migraine patients: Systematic review. [Journal article]. (PubMed)

Xiao, H., et al. (2021). Expert panel’s guideline on cervicogenic headache: The Chinese Association for the Study of Pain recommendation. World Journal of Clinical Cases. (PMC)

Xu, X., & Ling, Y. (2025). Comparative safety and efficacy of manual therapy interventions for cervicogenic headache: A systematic review and network meta-analysis. Frontiers in Neurology, 16, 1566764.