|
בעקבות פציעה גופנית כל אחד שואל את עצמו: האם לטפל בפציעה באופן שמרני, ללא ניתוחים וללא תרופות וזריקות או שמא להיענות להצעות וללחצים וללכת על האופציה הכירורגית? האם טיפול שמרני לבדו יכול לפתור את בעיתי?
האם עדיף טיפול כירורגי ולגמור עם זה אחת ולתמיד? האם עדיף טיפול כירורגי ורק לאחריו טיפול שמרני לצורך שיקום? התשובות לשאלות הלגיטימיות האלו לא תמיד פשוטות. טרם החלטה מהסוג הזה נדרשת אבחנה ברורה של מהות הפציעה והערכה של הפרוגנוזה הצפויה.
 הנזקים מפציעות חבלה נעים בין "מתיחת שריר", נקיעת קרסול ודלקות גידים לבעיות חמורות כגון פריקות ושברים המצריכים התערבות כירורגית. חומרת הנזק, מיקומו של הנזק, משך זמן הפציעה וגיל הנפגע יקבעו האם הטיפול יהיה שמרני בלבד או משולב עם כירורגיה. הנזקים מפציעה ממאמץ חוזר כוללים שברי מאמץ, דלקות בגידים ודלקות בלוחות הגידול של העצמות. מגוון הפתולוגיות הוא גדול ולצורך הטיפול יש חשיבות לאבחון מדויק ומקצועי.
זכרו, אמנם רוב הפציעות יכולות להחלים גם ללא טיפול מיוחד אך ללא התייחסות מקצועית הן לא תחלמנה באופן מיטבי. טיפול וניהול הולם בשלבי ההחלמה השונים יכול לקבוע את איכות הריפוי ואת הסיכוי לפציעות חוזרות.
פציעה שאינה מנוהלת נכון תותיר מפרק מוגבל, כואב, חלש ולא יציב!
פציעות ספורט. אבחון
בבואו לאבחן את מהותה של פציעת ספורט, חייב הרופא לחשוב על פוטנציאל הפגיעה של כל אחד מהמרכיבים האנטומיים של האזור. העור, הרקמה התת עורית, רקמת החיבור, שרירים, בלוטות הלימפה, העצבים, העורקים, הוורידים, העצמות והפרקים. שיטה זו תקל על האבחון של הפציעה. היא מנחה ומכוונת ואינה מאפשרת להתעלם מנזק אפשרי לרקמה או איבר נחבאים.
 
- לקיחת היסטוריה רפואית
אבחון פציעתו של הספורטאי תחל בלקיחת ההיסטוריה הרפואית הכללית והיסטוריה של הפציעה שבגינה הגיע. הרבה פעמים הבנה ברורה של איך קרה תיתן לנו רמז לגבי מה קרה. בהיסטוריה הרפואית הכללית נלמד על הרקע הבריאותי של הפצוע. מחלות קודמות, פציעות קודמות, שימוש בתרופות, רקע בריאותי משפחתי, עבר של אובדן הכרה או סחרחורות, בעיות לב, יכולת גופנית, אלרגיות, איברים חסרים (כליה?),אשפוזים או טיפולים רפואיים קודמים. נלמד פרטים על הפציעה מלקיחת ההיסטוריה הספציפית שלה. מה התלונה? איך התרחשה הפציעה? מהם הסימפטומים? מהן המגבלות? במידה והספורטאי סובל מכאבים ננסה להבין מהו מיקום הכאב, מתי וכיצד החל, מהו סוג הכאב, מה מקל ומה מחמיר אותו.
סימנים ורמזים נוספים
לרוב אנו מתייחסים בעיקר לכאבים. אך יש לזכור, שהרבה פעמים מלבד כאב, הפציעה גוררת אחריה מגוון גדול של סימנים וסימפטומים נוספים. הסימפטומים הנוספים עשויים לתת לנו רמז נוסף לגבי מקור הבעיה. האם לכאבים במקום הפציעה מתלווה גם כאב במקום אחר? האם לכאבים המקומיים מתלווה גם חוסר תחושתי שעשוי להצביע על בעיה עצבית? האם לכאבים המקומיים מתלווה גם דימום בשתן שעשוי להצביע על בעיה במערכת השתן? האם לכאבים המקומיים מתלווה גם קושי בהליכה דבר שיכול להצביע על בעיות במפרק הירך או באגן או בגב התחתון?
- בדיקה גופנית
בשלב הבא נערוך בדיקה גופנית מקיפה. הבדיקה תחל בתצפית ובבחינה של המראה הכללי, סימטריה, יציבה, אופן ההליכה, תפקוד תנועתי, דפורמציות גופניות, נפיחות ושינוי גוון של האזור שנפגע בגוף. נמשיך את הבדיקה במישוש (Palpation). נמשש את הבליטות הגרמיות ואת הרקמות הרכות ונחפש נפיחות, רגישות למגע, שינוי טמפרטורה, עווית שרירית פעימות וכיוצא בזה. נמשיך בבחינת התפקוד של השרירים. בדיקות טווח תנועה אקטיביים ופסיביים. נערוך בדיקות ממוקדות לאזור הפצוע. נערוך בדיקות אורתופדיות, בדיקות נוירולוגיות וכמובן בדיקות כירופרקטיות. במידת הצורך ובמידה וקיים ספק בנוגע לאבחנה, נשתמש בבדיקות מתקדמות כולל אמצעי הדמיה ובדיקות מעבדה. במהלך הבדיקה הפיזית ננסה לשחזר את הכאבים שלכם, להצביע על הרקמה שנפגעה ולאמוד את חומרת הפגיעה.
פציעות ספורט. דגלים אדומים וצהובים
מחובתו של כול קלינאי לחפש במהלך התשאול והבדיקות נוכחות של סימפטומים המעלים את הסבירות כי הגורם לכאב אינו מכאני. סימפטום שיש יסוד להניח שאינו מכאני במהותו מהווה דגל אדום המחייב הפנייה ובירור רפואי עמוק. דגלים אדומים נחשבים הסימפטומים הבאים: אובדן שליטה על הסוגרים, חום המתלווה לכאבי הגב, שריפה בעת מתן שתן או דם בשתן, אובדן משקל בלתי מוסבר ושימוש מתמשך בסטרואידים.
סימנים של דיכאון ודכדוך נפשי מצביעים לרוב על האפשרות שהבעיה הרפואית עלולה להימשך זמן ממושך מהסביר ומהווים דגל צהוב. הדגלים האדומים והדגלים הצהובים נועדו במקור לשימוש באבחון כאבי גב תחתון אבל יכולים להיות ישימים באופן נרחב. הקשר בין המצב הנפשי לבין התפתחות הבעיה הרפואית וקצב האחלמה הוא ברור ומוכח מחקרית.
פציעות ספורט. טיפול עצמי
 לרוב פציעות ספורט יש רקע מכאני ועל כן יכולים להיות מטופלים באופן שמרני. כלומר ללא ניתוחים ובמידת האפשר ללא תרופות. זכרו התנהגות נכונה כאשר הפציעה בראשית דרכה היא קריטית לריפוי עצמי. ככלל, מנוחה במיטה אינה מומלצת שכן די מהר היא גורמת לנזקים ומאיטה את האחלמה. הכלל שכן צריך להנחות אתכם הוא הימנעות מכאב. כל פעילות שניתן לבצע ללא כאב רצוי להמשיך ולבצע אותה.
הרבה פעמים, מנוחה, הנחת קומפרסים של קרח (?) עטופים במגבת לחה (10-15 דקות כל שעה) ולאחר יום יומיים קומפרסים חמים יקלו על הסימפטומים. במידת הצורך יש לשקול חבישה ושימוש בקביים כדי לאפשר מנוחה יסודית יותר לפציעה בגפיים התחתונות. זכרו גם אם הכאב נעלם אתם עדין צריכים להיזהר לעוד פרק זמן של 4-8 שבועות וזאת כדי לאפשר לרקמה שנפגעה החלמה מלאה. כאשר אתם חוזרים לפעילות שגרתית של עבודה וספורט עשו זאת באופן הדרגתי. הקפידו להימנע מאותן שגיאות שהובילו להיווצרות הבעיה.
פציעות ספורט. מתי לפנות לגורם מקצועי?
 כאביך חריפים
ישנה נפיחות או הרדמות של חלק כלשהו בגופך.
אינך יכול לשאת עומס על האזור הפגוע
חוסר יציבות של מפרק
התעוותות של המפרק
פציעות ספורט. הטיפול הכירופרקטי
 כאבים שמוסיפים להחמיר או אינם מגיבים לטיפול עצמי מחייבים עזרה מקצועית. כירופרקטיקה נותנת מענה שמרני, ללא תרופות או ניתוח למירב פציעות הספורט. הכירופרקטור מאומן לאתר ולטפל ברוב פציעות הספורט שנוצרים בעקבות שיבושים בתפקוד הביו-מכאני או בגלל נזק לרקמות מעומס יתר או מפציעה טראומטית. הכירופרקטיקה בהסתכלותה התפקודית על גוף האדם יכולה להועיל בטיפול ומניעת פציעות ספורט ובשיפור הביצועים האתלטים כפי שספורטאי צמרת רבים יעידו.
רוב מדינות המערב בניהן ארצות הברית, בריטניה, קנדה, ניו-זילנד ואוסטרליה כוללות כירופרקטורים בקבוצות האולימפיות כבר שנים רבות. הבנת העקרונות הביו מכאניים המעורבים בסוגי הספורט השונים עוזרת לכירופרקטורים למנוע פציעות ולהחזיר את הספורטאים לתפקוד מיטבי לאחר פציעה בעזרת שיקום. על הספורטאי להחלים לחלוטין מפציעתו על מנת למנוע מעגל חוזר של פציעות ההופכות לכרוניות.
אל תחמיר את מצבך. מהות הטיפול תלויה בסוג הפציעה, חומרת הפציעה והשלב בו הפציעה מצויה. בעיקרון בשלבים החריפים הטיפול יהיה פסיבי ויכלול אמצעי עזר להורדת דלקות ובשלבים המתקדמים יותר יהפוך הטיפול בהדרגה לאקטיבי ויצריך מעורבות הולכת וגדלה של המטופל. הטיפול במרפאה נעשה באמצעות מיטב המכשור הרפואי הקיים כולל לייזר, אולטרה סאונד וטיפול בגלי הלם. הטיפול יכלול הנעה מבוקרת של האזור הפצוע על מנת למנוע החלשות שרירים ומגבלות תנועה חריפות. במידת הצורך יופנה המטופל לטיפול בתרופות אנטי דלקתיות הכוללות הזרקה של קורטיזון. כמוצא אחרון בלבד נמליץ על אופציה כירורגית.
פציעות ספורט. שיקום וחזרה לפעילות
במרפאתנו לא מסתפקים בהפחתת הכאבים מפציעת הספורט. אנו נשאף לשקם את האזור שנפגע ולאפשר לו לעמוד בעומסים של הפעילות השגרתית ופעילות ספורט. נשפר את תפקודו של המפרק הפצוע על ידי כך שנחזיר לו את האיזון השרירי, נשפר את טווח התנועה שלו, נשפר את תחושת המיקום ואת שיווי המשקל. הקשר הקינמאטי של חלקי הגוף השונים מחייב אותנו להתייחס גם לפרקים האחרים בגוף שיש להם קשר אנטומי ו או קשר תפקודי עם המפרק הנפצע. לכן נשפר גם את התפקוד של הפרקים האחרים בגוף שעשויים להשפיע על תפקודו של המפרק הפצוע: הקרסול? הברך? הכתף? הגב?. ניצור עומס הדרגתי על המפרק המשוקם עד לעוצמה הנדרשת לפעילות הרגילה של המטופל.
נשפר את היציבה אם נזהה שהיא מעמיסה על אזור הפגיעה ומאיטה את ההחלמה. על מנת להפחית עומסים בלתי רצויים על החלק שנפגע נבחן ונתקן גם את הארגונומיה שלכם. נבחן ונבדוק את השפעת ההתנהגות שלכם על הפציעה. נבדוק איך אתם יושבים, איך אתם עובדים ואיך אתם מפעילים את גופכם במגרשי הספורט. במידת הצורך, אם נגיע למסקנה שטכניקות האימון שלכם אינה נכונות נשפר גם אותן.
המשיכו קרוא אודות החשיבות של השיקום לריפוי מלא של פציעות הספורט ומה כדאי לכלול בתוכנית השיקום.
מאת ד"ר יצחק בכר, כירופרקט .D.C. M.Sc
כירופרקטיקה ברמת אביב ג' |
