|
בכול עיסוק בספורט קיים סיכון לפציעה. מבין המבקרים במרפאתי ניתן לראות גם נפגעים מענפי ספורט מעודנים לכאורה כמו יוגה, פלדנקרייז או אפילו מסתם הליכה בחוף הים. מובן שהסיכוי להיפצע מספורט מגע אגרסיבי כמו משחקי כדור או אומנויות לחימה, גבוה הרבה יותר.
למרות שהסיכוי להיפצע מהליכה איטית ביער נמוך על כולנו להבין שפציעה היא חלק מעשייה הספורטיבית. אם אתה עוסק בספורט מספיק זמן אתה צפוי להיפצע! אך אל דאגה, רוב פציעות הספורט ניתנות לריפוי על ידי מנוחה קצרה בלבד וללא צורך בשיקום ארוך. החוכמה היא לנהוג נכון בפציעות הקלות ולזהות את הפציעות שמצריכות טיפול ושיקום מקצועיים.
המטרה של כול ספורטאי פצוע היא לחזור לפעילות כמה שיותר מהר. עם זאת יש לזכור שהרעיון שפציעת ספורט יכולה להחלים על ספת הטיפולים אצל הכירופרקט הוא שגוי. במקביל לטיפולים חייב המטופל לעבור תהליך שיקומי על פי תכנית מותאמת במטרה להחזיר אותו לאורח חיים פעיל ולהוריד את הסיכון להישנות הבעיה. הפעילות הגופנית מהווה כלי חשוב בהשגת המטרה. פעילות גופנית מותאמת אישית עבור כול מטופל ועבור כול פציעה היא מרכיב קריטי בריפוי. התוכנית צריכה לכלול מגוון תרגילים שמטרתם שיקום מלא בין אם מדובר באימון חדר כושר או יישום של תרגילי כירופרקטיקה בבית.
בעבר פציעות ספורט היו נחלתם של חיילים, ספורטאים מקצועיים, תלמידים ומעטים שעסקו בספורט בסופי שבוע. נכון להיום הספורט נהנה מיחסי ציבור אוהדים. יותר ויותר אנשים מפנים זמן לעסוק בספורט בכול ימות השבוע וליהנות מיתרונותיו. הם רזים יותר, הם מרגישים טוב יותר, הם מאושרים יותר אבל... הם גם נפצעים יותר. עניין זה נכון בעיקר לגבי אלו שמתאמנים יתר על המידה או באופן שגוי.
פציעות ספורט. קשיים באיסוף נתונים
פציעת ספורט מוגדרת כפגיעה גופנית חמורה מספיק על מנת להפחית או לעצור את האימונים שלנו. עם זאת, בבואנו לאסוף נתונים אודות כמות הפציעות מעיסוק בספורט בזמן נתון, כדי להעריך את רמת הסיכון להיפצע בפעילויות הספורט השונות ניתקל בבעיה. עשרות גורמים ומחקרים מספקים נתונים שונים סותרים ובעיקר נתונים חסרים. הסיבה העיקרית לכך היא שלא כול ואפילו לא רוב הפציעות מגיעות לניהול ומעקב של גורמים רשמיים.
עיקר נפגעי הספורט שמגיעים לחדרי מיון הם מיעוט שפגיעתם קשה במיוחד ועל כן אינם משקפים את הסטטיסטיקה הכללית. מכאן שהסטטיסטיקה שמוצגת בפניכם אינה משקפת את הפציעות הקלות (רוב הפציעות)שנגרמות לרוב מטראומה קלה או מאגירה איטית של נזק לרקמות הגוף השונות, ומטופלות בבית או במרפאות פרטיות: כגון מתיחת רצועות ונקיעת פרקים, דלקות גידים מתיחות וקרע חלקי של שרירים, גב וצוואר "תפוס" וכיוצא בזה.
פציעות ספורט. נתונים סטטיסטיים
הירחון האמריקאי לפציעות ספורט העריך ש 85% של שחקני הבדמינטון, כ 65% מהאנשים העוסקים בספורט הריצה וכ 21% מהמשתתפים בספורט ההליכה נפצעים מידי שנה. במהלך השנים החלו חוקרים ומדענים בארצות הברית לנתח את ענפי הספורט השונים ורמת הסיכון להיפצע במהלכם ופיתחו סולם סיכונים.
בראש הסולם עומד משחק הרוגבי, ספורט שאינו שכיח בארץ, עם ממוצע של 30 פציעות בכול שעת משחק. כדור סל וסקווש גורמים ל1.4 פציעות בכול מאה שעות משחק בעוד שריצה ופעילות אירובית אינטנסיבית תגרום ל 1.1 לכול מאה שעות פעילות. הסיכון להיפצע במהלך כול 1000 שעות של פעילות בענפי ספורט נוספים כולל: בסקי: 8 פציעות קשות, במכשיר חתירה: 6 פציעות קשות, במסוע: 6 פציעות קשות, בטניס: 5 פציעות קשות, באימון כוח: 4 פציעות קשות ובהליכה 2 פציעות קשות.
להלן פירוט מספר הפציעות שנגרמו במהלך שנת 2006 מפעילות בענפי הספורט השונים, שהפיצו גורמים רשמיים בארצות הברית משקפת פציעות קשות שטופלו במוסדות רפואיים בלבד:
 כדור סל - מספר פציעות כולל 529,837 שכללו: ידיים עם חתכים, נקיעות חמורות של הקרסוליים והברכיים, רגליים שבורות, פציעות עיניים ומצח.
אופניים - מספר פציעות כולל 490,434 שכללו: רגליים לכודות, פציעות ראש מנפילה והחלקה בעת נשיאת האופניים, התנגשות עם מכוניות.
תרגילי כושר ומסוע - מספר פציעות כולל 269,249 שכללו: נקיעות חמורות של הקרסוליים, סנטרים חתוכים, פגיעות ראש מנפילה לאחור.
כדור רגל - מספר פציעות כולל 186,544 שכללו: נקיעות חמורות של הקרסוליים והברכיים, ידיים שבורות.
פציעות שחייה - מספר פציעות כולל 164,607 שכללו: פציעות ראש מחבטת הראש בקרקעית הבריכה ופגיעות רגליים מהחלקה.
סקי וסנובורד - מספר פציעות כולל 96,119 שכללו: פציעות ראש מנפילות, חתכים ברגליים ובפנים, נקעים חמורים לברכיים ולכתפיים.
לרוצים לעסוק בספורט גם בזקנתם, גבוה, מהר וחזק יותר זה איוולת!
נתונים סטטיסטיים (משרד הבריאות USA) פציעות בקרב ילדים גיל 5-14
2.38 מיליון פציעות ספורט בשנה (שנים 1997-1999) כולל:
אופניים - 332,000 פציעות
כדורסל - 261,000 פציעות
הכדורגל - 243,000 פציעות
מגרשי משחקים - 219,000 פציעות
משחקים אחרים 185,000 פציעות
נתונים סטטיסטיים (משרד הבריאות USA): פציעות בקרב בוגרים גיל מעל 25
2.29 מיליון פציעות ספורט בשנה (שנים 1997-1999) כולל:
התעמלות - 370,000 פציעות
כדורסל - 276,000 פציעות
אופניים - 231,000 פציעות
מגרשי משחקים - 219,000 פציעות
משחקים אחרים (גולף, הוקי, טיפוסי הרים, בייסבול ועוד) 575,000 פציעות האם צריך לעצור פעילותו של ספורטאי פצוע?
בבואנו להחליט לגבי המשך הפעילות הגופנית של ספורטאי עלינו קודם לכן לענות על שתי שאלות: האם המשך השתתפותו של המטופל בפעילות הספורט שלו תגרום להחמרת הנזק? והאם ניתן להמשיך את הפעילות הזאת תוך שינויים באופן הביצוע בלבד? אם התשובה לשתי השאלות היא שלילית מחובתנו (למרות התנגדות הגורמים השונים כולל הספורטאי עצמו) למצוא פעילות חלופית ולאסור עליו את המשך הפעילות המזיקה. כמובן שבמידת האפשר, נעדיף לשנות את אופן הפעילות של הספורטאי (חבישה, תומך מפרק, תפקיד ) להותירו על המגרש.
פציעות ספורט. גורמים
 הגורמים לפציעות ספורט הינם רבים ומגוונים. היכולת שלנו לצמצמם תלויה רבות במודעות שלנו וביכולתנו לנהוג בשיקול דעת. לעיתים עלול שיקול דעתנו להיות מופר על ידי אנדורפינים. אנדורפינים הם משכך כאבים טבעי המופרש על ידי הגוף בשעת מאמץ ומסוגל להסיח דעתנו מהכאב.
גורמים רבים חושפים אותנו לפציעות ספורט. על חלק מהגורמים אין לנו שליטה: גיל, שינויים גנטיים, שינויים מבניים הגורמים לביו-מכניקה לקויה ופציעות קודמות. מאידך ישנם גורמים שיש לנו שליטה לגביהם ובאפשרותנו להפחית או אפילו לבטל את השפעתם: התאמת הציוד אתו אנו מתאמנים, בחירה זהירה של משטח המשחק, שיפור טכניקת משחק לקויה, ביצוע חימום לפני הפעילות, שיפור כושר גופני ירוד, הקפדה על פעילות הדרגתית והימנעות ממתח נפשי הפוגם ביכולתנו.
ניתן למנוע את רוב פציעות הספורט, ניתן לטפל בהן ולשקמם!
פציעות ספורט. ביומכניקה ועומס יתר
בעוד שהגפים שלנו מעבירות כוח ותנועה למרחק הן גם יוצרות עומס החוזר ומתגבר על הפרקים ועל מערכות העצב, השריר והשלד. אצנים גומעים מרחקים גדולים כל שבוע, שחיינים מתאמנים שעות כל יום מפתחי גוף וכוח מרימים משקולות במשקלים מצטברים של טונות. העומס המצטבר מחייב שהתנועות תהיינה חלקות ומדויקות. עם זאת יש לזכור שגם פעילות נכונה ומדויקת ככול שתהיה אינה פותרת אתכם מעלייה הדרגתית בסרגל המאמצים. גפ פעילות גופנית המבוצעת באופן ביו-מכני מושלם אך אינה מתבצעת באופן הדרגתי תוביל לאגירה של נזק, דלקת וכאב.
החשיבות הביו מכאנית היא על כן היא קריטית לבריאותם ולביצועיהם של כל העוסקים בספורט אך אין לשכוח שאת רמת העומס יש לעלות באופן איטי על מנת לאפשר לגוף שלנו את הזמן הנדרש להתאים עצמו למאמץ. אפשרי מצב שבו ספורטאי סובל מבעיה ביו מכאנית באחד המפרקים מבלי שיהיה מודע לכך. במקרה כזה עם תוספת מאמץ חריגה הוא מגביר את סיכוייו להיפצע, ובנוסף גם ביצועיו כספורטאי אינם מיטביים.
המשיכו לקרוא אודות שתי פציעות ספורטשכיחות: מרפק טניס וכן מרפק גולף.
"הבריאות תלויה בזהירות
יותר מאשר ברופאים"
זאק בנין בוסואה
מאת ד"ר יצחק בכר - כירופרקט .D.C. M.Sc כירופרקטיקה ברמת אביב ג' |
