סוגי פציעות ספורט

העיסוק בספורט כרוך גם בפציעות. לשמחתנו, רובן של הפציעות הינן קלות וניתנות לטיפול וניהול עצמי ורק חלקן מצריכות התייחסות מקצועית. יש לפעמים קושי להבדיל בין פציעה קלה לבין פציעה קשה המחייבת טיפול וניהול מקצועי. פציעות ספורט שכיחות כוללות: שברים זעזוע מוח, דימומים, פציעות מפרקים, פציעות של רקמות רכות, פציעות שרירים, פציעות של גידים ורצועות, פציעות של בורסות, פציעות של עצבים, פציעות עור וציפורניים, התייבשות, מכת שמש ואובדן חום גוף. נהוג לחלק את פציעות הספורט לשני סוגים עיקריים וזאת על הסיבה לגרימתן:פציעות חבלה ופציעות ממאמץ או מתנועות חוזרות.

פציעות חבלה

חלק ניכר מפציעות הספורט נגרמות בגין פציעות חבלה טראומטיות המתרחשות במגרשי הספורט. לרוב נראה פציעות כאלה אצל אחרים בטלוויזיה. אך לעיתים אנו חשים פציעות כאלה על בשרנו. פציעות חבלה מתאפיינות בכך שרגע אחד אתה במצב גופני טוב, בריא ומשולהב ובמשנהו אתה כולך פצע וחבורה.

פציעות טראומטיות הן עניין שכיח בעיקר בספורט הכרוך עם מגע כגון: כדור רגל, כדור סל, רוגבי אומנויות לחימה, אגרוף וכיוצא בזה. הפציעות בגין טראומה יכולות לכלול החל משטפי דם קלים, שריטות ומתיחות שריר ועד לשברים, פריקות וחבלות ראש ועמוד שדרה קשות. לעיתים מסתיימות פציעות אלו גם במוות. חומרתן של הפגיעות נקבעות על פי רמת הנזק לרקמה, סוג הרקמה שנפגעה, מיקום הפגיעה וגילו של הפצוע.

רובן של הפציעות הטראומטיות הן בגין פגיעה ברצועות (ligaments) ובשרירים. הרצועות הן הרקמה אשר תומכת בפרקים השונים. פציעות חמורות יותר הכוללות שברים, פריקות של פרקים ונזקים קשים לעמוד השדרה והראש הינן נדירות יותר. פגיעה ברצועה נקראת (Sprains) נקע. פגיעה בשריר או בגיד נקראת מתיחה (Strains). נקעים ומתיחות קורים לעתים קרובות בפרקי הקרסול, הברך והכתף. מתיחות ונקעים יכולים להתרחש גם בפרקי חוליות עמוד השדרה. בגלל שחוט השדרה והעצבים היוצאים ממנו עלולים להיות ניזוקים מפגיעה בחוליות עמוד השדרה הרי שפציעה כזו עלולה להיות רצינית.

פציעות ממאמץ חוזר או מתנועות חוזרות

העומסים שאנו מטילים על גופנו במהלך פעילות ספורט היא גדולה. הרצון להשיג, להגיע, לנצח דוחף אותנו אל מעבר לרצוי. המגוון של סוגי העומסים שאנו מייצרים במהלך רוב סוגי הספורט הוא מצומצם. השילוב הזה של עומסים גבוהים מחד עם חוסר גיוון בעומסים מאידך, חושף אותנו לנזקים ממאמץ חוזר. הפציעות ממאמץ חוזר או משימוש יתר הופכות שכיחות בקרב העוסקים בענפי ספורט כגון גולף, טניס, באולינג וכל פעילות אחרת המחייבת ביצוע חוזר של אותן פעולות. גם ברכיבה על אופניים או בהליכה וריצה, בעיקר על הליכון, קיים מרכיב של פעילות חוזרת אשר עלולה לגרום לפציעות.

פעילות חוזרת מובילה לתופעה של אגירת נזק לרקמה בעיקר לשריר ולגיד. בתחילה לא נחוש דבר. מאוחר יותר יחלו סימפטומים קלים שכוללים כאב קל ונוקשות שחולפת עם תחילת המאמץ. רק כאשר הרקמה אגרה מספיק נזק מתחיל הגוף את התהליך הדלקתי. יחד עם הדלקת מופיעים הסימפטומים האחרים שכוללים: כאב, נפיחות, מוגבלות תנועה, רגישות למגע ועוד. דוגמה לפציעה כרונית הנובעת מתנועות חוזר ומשימוש יתר של גידי היד ומפרק כף היד היא תסמונת התעלה הקרפלית. הכאב, נוקשות, מוגבלות, חולשה ונימול של כף היד מתרחשים כאשר השרירים, הגידים והרקמות האחרות המצויות בתעלת כף היד עוברות שינויים שלא מאפשרים המשך פעילות נורמאלי.

שברי מאמץ, דלקות בגידים ודלקות בלוחות הגידול של העצמות הן דוגמאות לפציעות נפוצות כתוצאה ממאמץ חוזר. פציעה ממאמץ חוזר תתרחש כאשר ישנה אגירה איטית של נזק לשריר, לגיד או לעצם מפעולה לפעולה עד לגרימת שינויים ונזק משמעותי הגורמים לנו לכאב ומגבלה. מנגנון פציעה זה אופייני לגבי ספורטאים, בעיקר בקרב אלו המשחקים גולף (מרפק גולף), טניס (מרפק טניס), באולינג, שחייה, ריצה (בייחוד על הליכון) זריקות כדור עם כתף מורמת, וכל ספורט אחר המחייב חזרה על אותה פעילות בתדירות גבוהה. פציעות ממאמץ חוזר מהוות בעיה חריפה לא רק בספורט.

פציעות ממאמץ חוזר שכיחות יותר ומצטלמות פחות טוב מפציעות טראומטיות

פציעות מתנועות חוזרות. מגפה!

עם כניסת המחשב לחיינו הפכו הפציעות ממאמץ חוזר לנפוצות מאוד. השימוש האינטנסיבי במקלדת ובעכבר הפכו פציעות מסוג זה למגפה. מידי יום מגיעים למרפאתי קורבנות כואבים של חוסר התיאום בין האדם למחשב. כאורך שעות העבודה שלנו מול המחשב כך עולה הסיכון להיפגע. אדם הפועל 20 שעות בשבוע מול מחשב מוגדר כעובד מחשבים.

אך מי בארצנו עובד 20 שעות בשבוע? ממוצע שעות העבודה מול מחשב של אנשי מחשבים בישראל גבוה הרבה יותר. על כן לא פלא שפציעות בגין עבודת מחשב לקויה הפכו בשנים האחרונות למגפה. עובדי התעשייה, עובדי המשרד, נגנים למיניהם וכל העובדים והספורטאים שעיסוקם מחייב אותם ביצוע פעולות חוזרות ונשנות ללא הפסקה וללא גיוון חשופים לאותו סוג פגיעה ממאמץ חוזר. עובדי המחשב בשימוש החוזר שהם עושים במקלדת ובעכבר ועובדי מפעלי הרכבה המרכיבים את אותם חלקים באותו אופן שיגרתי ורוכבי האופניים או שחקני הטניס כולם חשופים לאותם נזקים.

הפציעות הנפוצות בגין מאמץ חוזר כוללות פגיעה במערכות עצב שריר ושלד: בשרירים, בעצבים, בגידים, ברצועות, בפרקים, בדיסקים הבין חולייתיים וכמובן בסחוסים. הסימפטומים האפשריים: עייפות שרירית, כאבים או תחושת שריפה, נוקשות בפרקים, נימול או הירדמות של אחד מאיברי הגוף. במצבים חמורים יותר: ירידה בטווח תנועה, ירידה בכוח של היד (אחיזה) או הרגל (טיפוס על מדרגה), אובדן מיומנות מסוימת, אובדן שיווי משקל, עיוות של הגוף, נפיחות, עוויתות שריריות, אדמומיות (לא בלחיים) או אובדן צבע.

אחיזה לקויה בידיות האופניים מזיקה לגידים כמו שימוש לקוי במקלדת!

התגובה הדלקתית

תגובת הגוף לפציעות אלו ללא קשר למידת חומרתן היא התגובה והתהליך הדלקתי. התהליך הדלקתי הוא למעשה התגייסות של המערכת החיסונית לנוכח הנזק שנגרם ומהווה את השלב הראשון במהלך הריפוי העצמי של הגוף. מטרת התהליך הוא תיקון וריפוי של הנזק. כול פגיעה פיזית כרוכה בנזק לתאים המרכיבים את הרקמה שנפצעה. התאים הפגועים מפרישים חומרים כימיים מתווכי דלקת (היסטמין, סרוטונין, ברדיקינינס, פרוסטגלנדיס) אשר מתחילים שרשרת של פעולות הקרויות "התגובה הדלקתית". ככלל, ככל שהתגובה הדלקתית חריפה יותר סביר להניח שהנזק שנגרם גדול יותר והאחלמה תהייה ממושכת יותר.

ריפוי הגוף מפציעה נעשה בתהליך מדהים של תיאום, יעילות ומהירות. בכול שלב תאים שונים מבצעים פעולות שונות במקביל תוך הפרשות של פקטורים כימיים והורמונים לצורך תקשורת ושליטה. תהליך הריפוי מתבצע למעשה בשני אופנים מרכזיים: החלפת התאים שנפגעו בתאים חדשים או בתיקון התאים הפגועים על ידי רקמה צלקתית. יכולת מופלאה זאת המתבססת על אינטליגנציה אבולוציונית מולדת המעבירה את מסריה מהמוח וממערכת העצבים דרך חוט השדרה לכל מערכות הגוף והאיברים עד לתא האחרון. מסרים אלו שולטים, מווסתים ומבקרים באופן ישיר את כל תפקודי הגוף כולל את תפקידי הריפוי.

פציעות ספורט. גורמים

אנו מחלקים את הגורמים לפציעות ספורט לשני קטגוריות: גורמים פנימיים שלגביהם אין לנו שליטה וגורמים חיצוניים שעליהן נוכל לשלוט ואגב כך להפחית את הסיכון להיפצע.

- גורמים פנימיים

גיל הוא גורם רב השפעה שאין לנו עליו השפעה. ככל שאנו מתבגרים אנו מעלים את הסיכון לפציעות. הדבר נובע מהשינויים הניווניים שאנו צוברים ברקמות ובמפרקים ואשר חושפים אותנו לפציעות. גורם פנימי נוסף הוא שינויים מבניים מולדים אשר משבשים את הביו-מכאניקה של הגוף וחושפים אותו לעומס יתר. דוגמה לכך תהיה בירכיים בעלי מבנה של (Genu Valgus) מבנה זה של הברכיים יוצר בצורתו את האות האנגלית O . התפקוד הביו-מכאני של בירכיים כאלו עלול להיות לוקה ולחשוף את בעליו לעומס יתר, לשחיקת סחוס ודלקת פרקים מוקדמת.

- גורמים חיצוניים

ישנם גורמים חיצוניים רבים שעלולים לחשוף אותנו לסיכוני פציעה גבוהים בגין פעילות גופנית. בין הגורמים ניתן לציין את התאמת הציוד (נעליים, מחבטים, ביגוד ועוד), סוג המגרש או השטח עליו נערכים האימונים (דשא, חול, בטון, מדרכה, מכשולים, מהמורות ועוד), טכניקות משחק לקויות (ביו-מכאניקה לקויה מובילה לעומס יתר ולפציעות), מצב גופני לקוי (כושר גופני לקוי או בריאות לקויה מעלה את הסיכון להיפצע), פעילות ממושכת מידי או פחות מידי זמן להתאוששות, פעילות שאינה הדרגתית,  אי ביצוע חימום לפני פעילות, דיכאון ולחץ נפשי.

פציעות ספורט. סיווג קליני

- פציעה חריפה (Acute-Injury)

כאבים מופיעים מהר ורמתם גבוהה. לרוב מדובר בפציעה טראומטית עם גורם ברור. הסימפטומים והסימנים חריפים ועלולים לכלול כאבים חמורים, נפיחות, מגבלות תנועה, אדמומיות ורגישות למגע.

- פציעה תת חריפה (Sub-acute-Injury)

לרוב מספר ימים לאחר תחילת הפציעה. הסימפטומים פחות חריפים אך עדין מציקים. תחול ירידה בכאב, בנפיחות וברגישות למגע. יחול שיפור בטווח תנועה של האזור הפגוע.

- פציעה כרונית (Chronic-Injury)

פציעה של אגירת נזק איטית. עומס יתר המתרחש בגין פעולות חוזרות או שהיות במנחים קבועים. עומס יתר זה מוביל לנזק הדרגתי, לדלקת וכאב. פציעה כרונית יכולה להיות גם פציעה חריפה שלא החלימה לאחר שלושה חודשים או פציעה חוזרת בגין חוסר טיפול או טיפול שאינו מספק

פציעות ספורט. זמן שיקום והחלמה

הרבה פעמים אנו נדרשים לענות על השאלה: "דוקטור, תוך כמה זמן תרפא את הפציעה הזאת?" התשובה לשאלה זאת אינה חד משמעית והמון משתנים משפיעים עליה כמו למשל האם אתם מקפידים על ההנחיות שניתנו לכם באופן מלא?. גורמים נוספים שעלולים לעקב את האחלמה כוללים את גילו של הפצוע, האם יש היסטוריה של פציעות חוזרות, מצבו הבריאותי הכללי, כושרו הגופני, עיסוקו של הפצוע ועוד ועוד.

בכול מקרה אני נותן כאן הערכה בלבד של כמות הזמן הנדרשת לרפא ולשקם פציעות מסוגים שונים:

ריפוי ושיקום פציעות חריפות של רקמות רכות (שרירים, רצועות, גידים, בורסות, עצבים): ± שישה שבועות

ריפוי ושיקום פציעות כרוניות של רקמות רכות (שרירים, רצועות, גידים, בורסות, עצבים ): ± שישה חודשים

ריפוי ושיקום שברים: בין 6-12 שבועות

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לפציעות ספורט ומה הם השלבים הנכונים לטיפול ונהול של פציעות אלו.

מאת ד"ר יצחק בכר - כירופרקט .D.C. M.Sc כירופרקטיקה ברמת אביב ג'