יצחק בכר - כירופרקטיקה
facebook linkin twitter youtube

callnow

  • כירופרקטיקה
  • כירופרקטיקה
  • כירופרקטיקה
  • כירופרקטיקה

אוסטאופורוזיס

מחלת דלדול העצם או בשמה הלועזי אוסטאופורוזיס נקראת גם "המחלה השקטה". שמה הוענק לה כיוון שתהליך איבוד העצם קורה לאט, ללא סימנים מוקדמים. שבר שהופיע ללא טראומה משמעותית עלול להיות האות לכך שאתה סובל מאוסטאופורוזיס.

אוסטאופורוזיס היא מחלה שבה דחיסות המינרלים בעצמות פוחתת בקצב גדול יותר מבנייתה. תהליך זה מוביל לשינויים מבניים ברקמת העצם וגורם לכך שהעצמות נחלשות ונשברות בקלות. ישנם שיטות לטיפול במחלה אך הטיפול המניעתי הוא היעיל והמומלץ ביותר.

מהם תפקידי עצמות ?

העצם היא רקמת חיבור קשה וצפופה המהווה חלק מרכזי בשלד שלנו. תפקידה של העצם מורכב ומחייבת אותה לעמוד בעומסים ניכרים. תפקידיה כוללים:

- תנועה ותמיכה

העצמות מספקות התנגדות וזיזי אחיזה הנדרשת לשרירי השלד לפעולתם ויחד עם השרירים שומרות על מבנה הגוף.

- הגנה

הגולגולת והצלעות מגינות על המוח והריאות מפני גורמים חיצוניים.

- אגירה

עצמותינו משמשות למעשה כמיכל אגירה ענק למינרלים לצורך הפעילות המטבולית של הגוף.

- ייצור תאי דם

מוח העצם המצוי בחלק מהעצמות שלנו מייצר תאי הדם.

תהליכי פירוק ובניית עצם

דלדול עצםהעצמות בגופינו עוברות תהליכים בלתי פוסקים של פירוק ובנייה. תהליכים אלו מתבצעים על ידי תאים בשם אוסטאוקלסטים ההורסים את תאי העצם, תאי פיברובלסט מרכזים חלבוני סידן ואילו תאים אחרים בשם אוסטאובלסטים משתמשים בחלבונים הללו יוצרים עצם חדשה. בגיל 25-30 מסת העצם שלנו מגיעה לשיאה שכן תהליך הבניה של העצם עולה על תהליך ספיגתה ככל שמסת העצם גבוהה יותר בגיל הזה כך פוחת הסיכון לדלדול עצם משמעותי בגיל מבוגר יותר.

 

מסת עצם גבוהה תלויה במספר גורמים כולל :גנטיקה, מין- לנשים שיא מסת עצם הנמוך בשלושים אחוזים מזה של גברים ומוצא- לשחורים מסת עצם גבוהה משל היספאנים, לבנים ואסיאתים. לרוב, עד גיל 40 נשמרת מסת העצם ללא שינוי. הפעילות של התאים ההורסים והתאים הבונים נותרת מאוזנת. לאחר מכן מתחילה נפילה בערכים של מסת העצם כאשר פעילות האוסטאוקלסטים (התאים ההורסים) גדולה יותר מהאוסטאובלסטים (התאים הבונים).

אוסטאופורוזיס. גורמי סיכון

גורמים רבים יכולים לגרום להתפתחות מחלת דלדול העצם - אוסטאופורוזיס. להלן פירוט:

- גיל, הורמונים גנטיקה ומוצא

מאחר והמחלה מושפעת בעיקר מהורמון המין הנקבי אסטרוגן, יותר נשים (שליש מהנשים לעומת פחות מעשירית מהגברים), בפרט לאחר גיל המעבר, לוקות במחלה מאשר גברים. גורמים נוספים למחלה הם: מעל גיל 50, היסטוריה של שברים, נטייה גנטית, מוצא אירופי או אסיאתי וגיל מבוגר, ליקויים הורמונאליים של: הפארא תירואיד, של האסטרוגן, או של הקלציטונין. גם איחור בקבלת וסת ראשונה, הפסקת וסת ממושכת, הפסקת וסת מוקדמת ועקרות עלולים להוות גורמי סיכון.

- דיאטה ושיבושים תזונתיים

דיאטה קיצונית שבה מאבדים הרבה משקל במעט זמן עלולה לפגוע בצפיפות העצם. גם משקל גוף נמוך מאוד (למשל עקב אנורקסיה) עלול להיות הסיבה לדלדול העצם. תזונה לא מאוזנת ובעיקר צריכה דלה של סידן, ויטמין D, ויטמין K או לחילופין צריכה מופרזת של ויטמין A עלולים לתרום להתפתחות אוסטאופורוזיס. יש לציין שמחסור בויטמין D יכול להתפתח גם כתוצאה מחוסר חשיפה לשמש. יש להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי כמה ומתי כדאי לכם לעשות אמבטיות שמש.

- פעילות גופנית, עישון, אלכוהול, קפה, תרופות ומחלות

גם חוסר בפעילות גופנית נושאת משקל (הרמת משקלות, הליכה, ריצה. לא אופניים או שחייה) יכולה להיות השפעה בהתפתחות אוסטאופורוזיס. גורמי סיכון נוספים כוללים: עישון, שתיית אלכוהול מעל המומלץ, שתיית קפה מוגברת, תרופות מסוימות ומחלות כרוניות רבות.

אוסטאופורוזיס. סיווג

נהוג לסווג את מחלת דלדול העצם לשלושה סוגים:
סוג I : מחלת דלדול עצם ראשונית - עקב חידלון הווסת וירידה ברמת האסטרוגן. (או ירידה ברמת הטסטוסטרון אצל גברים).
סוג II : מחלת דלדול עצם עקב זקנה, מחלות כרוניות, שהות בתנאים של חוסר משקל ונטילת תרופות (סטרואידים)
סוג III: אדיופטית - ממקור לא ידוע- נדיר.

אוסטאופורוזיס. אבחון ותסמינים

זיהוי מוקדם של המחלה חשוב לשם תחילת הטיפול אלא שמחלה זו מטעה, חולים בדלדול עצם יכולים לאבד עשרות אחוזים ממסת העצם שלהם ולא לסבול כלל מתסמינים. על כן נקראת מחלה זו גם "המחלה השקטה", כיון שתהליך איבוד העצם קורה ללא סימנים מוקדמים והסימן הראשון עלול להיות שבר.

 

בדיקת צפיפות עצם (DXA) נחשבת לבדיקה הטובה ביותר לאבחון דלדול עצם ולניבוי הסיכוי להתפתחות שברים. במצב נורמטיבי זכאית כל אישה לבדיקה כזאת אחת ל5 שנים. במקרים מיוחדים מתבקשות הנשים לעבור בדיקות תכופות יותר. תוצאות הבדיקה ניתנות גם בצורת השוואה לצפיפות העצם בקרב אנשים בני אותו גיל. ומאפשרת לנו לאמוד את מצב העצמות שלנו מול ממוצע נרחב. יתכן ותידרשנה בדיקות נוספות לשלילת גורמים אפשריים אחרים למחלת אובדן צפיפות עצם.

 

לרוב, הסימנים הראשונים למחלת דלדול העצם יהיו כאבי גב שהופיעו ללא כל טראומה. צילום רנטגן יגלה שכאבים אלו נגרמו בגלל שברי דחיסה בחוליות עמוד השדרה. בשלבים כרוניים של המחלה עמוד השדרה מתעוות ומתכופף והחולים במחלה זו מאבדים גובה ומקבלים את המראה הכפוף האופייני. הנטייה לשברים בקרב חולי דלדול העצמות כוללת מלבד את חוליות עמוד השדרה גם את צוואר הירך ואת שורש כף היד.

אוסטאופורוזיס. מניעה

כאשר המחלה בשלבים מתקדמים יש מעט צעדים אפקטיביים להילחם בתופעה. אורח חיים נכון הכולל: שינה מספקת (לפחות 6 שעות), תזונה מוקפדת, נטילת תוספי תזונה ופעילות גופנית בונה עצם היא השיטה המועדפת לבלימה ושיפור בדלדול העצם. מבחינה תזונתית: שמירה על מסת גוף תקינה (רזון לא טוב), הימנעות מיותר מידי אלכוהול ועישון, צריכה מותאמת של סידן, ויטמין D, ויטמין K, הפעילות חייבת לכלול עומסים משמעותיים על השלד. ככל שהעומס הפיזי על העצמות הוא קיצוני יותר (יש לזכור: הדרגתיות וללא פציעות) כך העצם תבנה עצמה מהר יותר.

 

מחקרים הראו: לקיחת מנות מוגברות של סידן וויטמין D לטיפול באוסטאופורוזיס לא נמצאו יעילים (The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism, January 5, 2011). כדי להלחם במחלת דלדול העצם יש להקפיד על חמשת המרכיבים הבאים:

1) צריכת סידן

2) צריכה של ויטמין D ,

3) פעילות גופנית נושאת משקל

4) תרופות מתאימות (ראה המשך)

5) המנעות מנפילות (מודעות ושיפור שיווי משקל).

אוסטאופורוזיס. טיפול

לכירופרקטיקה אין מענה למחלה הזאת. אין ביכולתו של הכירופרקט לעבות את העצמות המדולדלות. תחומי התמחותו של הכירופרקט מאפשרים לו לכוון ולהדריך לאורך חיים נכון יותר כדי למנוע או לצמצם את תופעת דלדול העצם. מעבר להכוונה ולהמלצות התזונתיות הכוללות נטילה קבועה של סידן, ויטמין D, וויטמין K קיימים שני סוגים עיקריים של טיפולים תרופתיים:

 

1) תרופות להרמת כמות האסטרוגן בגוף על ידי מניעה או דחיית התפרקותו (טיפול הורמונאלי חלופי -HRT). דוגמאות לכך כוללות את הראלוקסיפן (Raloxifene) הבולם את התפרקות האסטרוגן ונימצא יעיל מאוד בהורדת הסיכון לשברים. יש לזכור שמתן אסטרוגן ישירות כתרופה הגבירה את הסיכון לסרטן השד ומחלות לב. תרופה נוספת היא הקלציטונין - זהו הורמון המאט את קצב הרס העצם.

2) תרופות המאיטות את הפעילות של האוסטאוקלסטים - התאים הורסי העצם. תרופות אלו הן למעשה תרופות ביספוספנטים הכוללות את האלנדרונט (שמות מסחריים בישראל: פוסלן, מקסיבון, אלנדרונט טבע), ריזדרונאט(אקטונל). התרופות הללו נספחים באופן סלקטיבי לעצמות הגוף הורגות את התאים הורסי העצמות (אוסטאוקלסטים) ומעודדות את האוסטאובלסטים (תאים בוני עצם) לשחרר מרכיב כימי המעכב גם הוא את האוסטאוקלסטים.

 

המשך לקרוא אודות מחלת דלדול העצם בקרב גברים.

 

מאת ד"ר יצחק בכר, כירופרקט .D.C. M.Sc כירופרקטיקה ברמת אביב ג'


מזהים את בעייתכם? האם ניתן לעזור לכם? צרו קשר עכשיו!
טלפון: 036430372

© 2012 כירופרקטיקה - המרכז לכירופרקטיקה בניהול ד"ר יצחק בכר - כירופרקט מומחה לשיקום ופציעות ספורט