כאבי ברכיים הם בעיה שכיחה. אוסגוד-שלטר (Osgood-Schlatter) היא פתולוגיה כואבת ומטרידה בברכיים אשר פוגעת בנערים בניל ההתבגרות. אוסגוד שלטר מתפתחת בשל המשיכה הקבועה שמפעילה רצועת הפיקה על זיז עצם השוק.
אוסגוד-שלטר מתרחשת בעיקר בגיל העשרה וגורמת בעיקר לכאבי ברכיים ונפיחות. עיקר התסמינים ממוקמים מתחת לברך באזור של זיז עצם השוק (tibial tubercle). ברוב המקרים אוסגוד-שלטר יחלוף תוך מספר שבועות, אפילו ללא שום טיפול, אך ישנם מקרים בהם הפתולוגיה הזאת הופכת להיות כואבת מאוד ומטרידה מאוד ונדרש לה ניהול וטיפול מקצועי.
אוסגוד-שלטר פוגע בעיקר בבני ובנות נוער אשר משתתפים בספורט הכרוך בריצות, בעיטות וקפיצות בגון: קרטה, כדורסל, כדורגל, טניס וכדור עף. כול אלו ענפי ספורט אשר עושים שימוש אינטנסיבי בשריר הארבע ראשי ויוצרים אגב כך, משיכה חוזרת ונשנית של זיז הטיביה על ידי רצועת הפיקה. משיכה זו יוצרת דלקת מקומית ולעיתים אף גורמת למשיכה של חלקים גרמיים מהזיז אשר בהחלימם יוצרים בליטה גדולה וקשה . גיל 10-15 הוא הגיל השכיח שבני הנוער נפגעים מהפתולוגיה הזאת. בגיל 16 מספר המקרים יורד באופן דרסטי.
כאבים ונפיחות מקומית מתחת לברך הם הסימפטום והסימן העיקריים בגין אוסגוד-שלטר. בשליש מהמקרים התופעה מקיפה את שתי הברכיים. לעיתים יתלוננו בני הנוער גם על מגבלות תנועה וכאבים גוברים בעת ביצוע פעילויות שונות ובכללן פעילות ספורטיבית. הכאבים פוחתים במנוחה.
הסימנים והסימפטומים של אוסגוד-שלטר הימשכו לרוב זמן קצר וחזרה לפעילות מלאה צפויה לרוב תוך שבועות ספורים, ללא שום טיפול. עם זאת ישנם מקרים שבהם הסימנים והסימפטומים עלולים להימשך זמן רב של שנה ואף עד תום תקופת הגדילה וטיפול מקצועי נדרש. יתכן שגם לאחר ריפוי הבעיה תיוותר דפורמציה בולטת באזור זיז הטיביה ותיוותר רגישות שתמשך שנים בעת כפיפת הברכיים.
אבחון מדויק הוא מפתח לניהול נכון של אוסגוד-שלטר. לצורך ההגעה לאבחון יש לשלול מגוון בעיות אחרות שעלולות לגרום לכאבי ברכיים דומים ובכללם אוסטאוכונדריטיס דיסקנס (osteochondritis dissecans) - המצאות של חלקי עצמות וסחוסים במפרק הברך, דלקת בגיד של שריר הארבע ראשי, דלקת במפרק שבין הפיקה לעצם הפמוראלית, דלקת של הבורסה המצויה מתחת ומעל פיקת הברך ועוד. כול התופעות הללו, בדומה לאוסגוד-שלטר גורמות לכאב, נפיחות ומגבלה בתנועה של הברך.
האבחון של אוסגוד-שלטר מתחיל מלקיחת ההיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית. בהיסטוריה הרפואית נאסוף פרטים על נטיות גנטיות למחלות. נאתר את מיקום הכאב, נבין מתי וכיצד החל, מהו סוג הכאב, מה מקל ומה מחמיר אותו ועוד. לאחר מכן נמשיך בבדיקה פיזית. במהלך הבדיקה הפיזית ננסה לשחזר את הכאב שלכם, להצביע על הרקמה שנפגעה ולאמוד את חומרת הפגיעה.
הבדיקות תכלולנה תצפית על אופי ההליכה ו או העמידה שלכם, בדיקות טווח תנועה של הרגל על חלקיה השונים, בדיקות אורתופדיות ובדיקות נוירולוגיות. במידת הצורך נשתמש בבדיקות מתקדמות כולל אמצעי הדמיה ובדיקות מעבדה. צילום רנטגן של הברך יגלה התגרמות מפוצלת של זיז הטיביה (tibial tubercle) שאמור לאחוז ברצועת הפיקה. עם זאת יש להימנע מצילום כזה אלא אם רוצים לשלול פתולוגיות אחרות. נוכחות של סימפטומים המעלים את הסבירות כי הגורם לכאב הברך אינו מכאני מהווים סיבה להפניה ובירור רפואי מעמיק נוסף.
ברוב המקרים לאוסגוד-שלטר יש רקע מכני ועל כן יכולים להיות מטופלים באופן שמרני. זכרו התנהגות נכונה כאשר התופעה מתחילה היא חשובה לריפוי עצמי. ככלל, מנוחה במיטה אינה מומלצת שכן די מהר היא גורמת לנזקים ומאיטה את ההחלמה. הכלל שכן צריך להנחות אתכם הוא הימנעות מכאב. כל פעילות שניתן לבצע ללא כאב רצוי להמשיך ולבצע אותה.
הרבה פעמים, מנוחה מפעילות, הנחת קומפרסים של קרח עטופים במגבת לחה (10-15 דקות כל שעה) ולאחר יום יומיים קומפרסים חמים יקלו על הסימפטומים ואף יאפשרו ריפוי של הבעיה. במידת הצורך יש לשקול שימוש בקביים וחבישה כדי לאפשר מנוחה יסודית יותר לברך. זכרו גם אם הכאב נעלם אתם עדין צריכים להיזהר לעוד פרק זמן של 4-8 שבועות וזאת כדי לאפשר לרקמה שנפגעה החלמה מלאה. כאשר אתם חוזרים לפעילות שגרתית של עבודה וספורט עשו זאת באופן הדרגתי. הקפידו להימנע מליצור עומס יתר על הברך. בעת מאמץ, יש לשקול שימוש ברצועה תומכת הנמתחת מעל רצועת הפיקה.
כאבים שמוסיפים להחמיר או אינם מגיבים לטיפול עצמי מחייבים עזרה מקצועית. כירופרקטיקה נותנת מענה שמרני, ללא תרופות או ניתוחים לאוסגוד-שלטר. כירופרקט מאומן לאתר ולטפל ברוב הכאבים בברך שנוצרים בגלל נזק לרקמות מעומס יתר. הטיפול במרפאה בשלב הדלקתי נעשה באמצעות מיטב המכשור הרפואי הקיים ובכללם לייזר רך ואולטרה סאונד. במידת הצורך יופנה המטופל לטיפול בתרופות נגד כאב. האופציה הכירורגית קיימת אך יש להשתמש בה רק כמוצא אחרון.
במרפאתנו לא מסתפקים בהפחתת הכאב בברך. אנו נשאף לשקם את הברך ולאפשר לה לחזור ולעמוד בעומסים של הפעילות השגרתית ופעילות ספורט. נחזיר את האיזון השרירי לרגליים, נחליט איזה שרירים צריכים חיזוק ואלו צריכים הגמשה. נשפר את תחושת המיקום ושיווי המשקל. שיפור התפקוד של פרקי הקרסול, הברך, הירך והגב. שיפור טכניקות אימון (במידה והן יוצרות עומס על הברכיים). הטיפול במרפאה יכלול הנעה מבוקרת של הברך על מנת למנוע החלשות שרירים ומגבלות תנועה חריפות.
המשיכו על פציעות בקרב טניסאים צעירים עקב אימון יתר וכן על כאבי גב בקרב ילדים....
מאת ד"ר יצחק בכר, כירופרקט .D.C. M.Sc כירופרקטיקה ברמת אביב ג'
מזהים את בעייתכם? יתכן שניתן לעזור לכם? צרו קשר עכשיו!
טלפון:03-6430372
© 2012 כירופרקטיקה - המרכז לכירופרקטיקה בניהול ד"ר יצחק בכר - כירופרקט מומחה לשיקום ופציעות ספורט |