גאוט

אם אחד המפרקים (לרוב מפרק הבוהן בכף הרגל) כואב באופן חריג ללא רקע טראומתי, יתכן שמדובר במחלת שיגדון או בלעז גאוט. מחלה מטבולית זו הנובעת משיעור גבוה של חומצת שתן בדם עלולה, ללא טיפול, להרוס את רקמות המפרק.

גאוט או כפי שהיא נקראת בעברית שיגדון (שמות נוספים: פודגרה, צינית) הוגדרה היסטורית כמחלה של עשירים, בגלל שהגורמים המגבירים את הסיכון לחלות במחלה כוללים עודף משקל, אכילה מרובה של בשר ושתיית אלכוהול. במילים אחרות, שיגדון קושרה לאנשים שחיו ברמת חיים גבוהה וצרכו מזון עשיר ורב קלורי שלא היה זמין לרוב העם.

כינויים נוספים הנטועים בהיסטוריה כוללים: "מחלת המלכים" או "מחלת הציידים".לאורך ההיסטוריה חולים מפורסמים במחלה הם מלך אנגליה הנרי השמיני וראש ממשלת ישראל לשעבר אריאל שרון.

גאוט. שכיחות

שכיחות מחלת הגאוט בחברה המערבית עומדת על כאחוז אחד. עם זאת ישנן קבוצות אוכלוסין כגון הילידים בניו-זילנד שהשכיחות בקרבן מגיע גם ל10 %. מחלת השיגדון פוגעת בגברים יותר מנשים ביחס של 1 - 20 ובעיקר בין הגילים 20 - 40. בקרב נשים צעירות התקפי שיגדון הינם נדירים. בהגיען לגיל הבלות הופכות הנשים להיות חשופות למחלה אך עדין באופן זניח לעומת גברים.

גאוט. גורמים

מחלת הגאוט נובעת משיבוש מטבולי בגוף המתבטא בעליה ברמת חומצת השתן בדם. חומצת השתן נוצרת בגופינו עקב פירוק כימי של פורינים - חומצה אמינית הנמצאת בחלבון. לאחר פירוקם הופכים הפורינים לחומצת שתן ומופרשים מידית בשתן. בקרב חולי גאוט קיים ייצור מוגבר מידי של חומצת שתן או לחילופין ירידה ביכולת הפירוק והפרשת החומצה על ידי הכליות.

סיבות נוספות לרמה גבוהה של חומצת שתן כוללות: שימוש בתרופות מסוימות עלול לעלות את חומצת השתן, תורשה (קיימת נטייה תורשתית), עודף משקל (גם הפחתת משקל מהירה עלולה לעלות את ריכוז חומצת השתן), התייבשות, מחלות הורמונאליות, שתיית אלכוהול ודיאטה עשירה בפורינים (בשרים -בעיקר איברים פנימיים של בקר ועוף, נקניקים, אנשובי, סרדינים, פירות ים, קטניות ועוד). לעיתים יכול אדם לחיות שנים ארוכות עם ריכוז גבוה של חומצת שתן ולא לחוש כאב שכן לא נוצר נזק ולא דלקת.

גאוט. תסמינים

התלונה העיקרית בהתקף של גאוט תהיה כאבים חריפים, נפיחות ואדמומיות. ההתקף מתחיל לרוב בלילה לאחר שתיית אלכוהול, אכילת מזון עשיר בפורינים או לאחר צריכת תרופות המעלות את רמת חומצת השתן בדם. ב90% מהמקרים מפרק אחד בלבד יהיה מעורב וברוב המכריע של מקרי השיגדון יהיה זה המפרק המצוי בבסיס האצבע הגדולה בכף הרגל. מפרקים אחרים עם נטייה למעורבות כוללים את כף הרגל, עקב, קרסול, ברך, כפות ידיים, שורש כף היד ומרפקים. התקפי גאוט נמשכים לרוב מספר ימים עד מספר שבועות ומגיבים היטב לטיפול תרופתי להורדת חומצת השתן. עם זאת, ב90% מהמקרים הגאוט חוזר.

ללא טיפול החולים במחלה זו עלולים להידרדר למצב כרוני ולגרום להרס בלתי הפיך של המפרקים המעורבים. ריכוזים קטנים של חומצת שתן הנוצרים על הסחוסים ועל הגידים (טופי) פוגעים במבנה ומשבשים את התפקוד שלהם. דלקת בדרכי השתן עלול להיות הסיבוך הגדול של מחלת גאוט. מצבור של קריסטלי חומצת שתן בכליה עלול לדרדר את מצבו ותפקודו של הכליה או לחילופין לחסום את זרימת השתן על כל המשתמע מכך.

גאוט. אבחון

על מנת לטפל באופן מיטבי במחלת הגאוט יש חשיבות עצומה לאבחון במדויק. הבעיה היא שכאבים חריפים אדמומיות ונפיחות באחד או יותר מהפרקים אינם יכולים להוות אינדיקציה למחלת גאוט. סימפטומים אלו מאפיינים עוד מחלות פרקים או יכולים להיות תוצר של טראומה. גאוט חייב להיות מאובחן על ידי בדיקות מעבדה. בחינה תחת מיקרוסקופ של הנוזל שנשאב מתוך המפרק נחשבת לבדיקה האמינה ביותר.

גאוט. טיפול

כירופרקטיקה או כירופרקט לא יתנו מענה מלא למחלה הזאת. תרומתו של הכירופרקט במקרה של גאוט עשויה להיות באבחון הבעיה, נתינת הנחיות דיאטה ושליחת החולה לרופא המשפחה לטיפול תרופתי. שיפור סימפטומטי מהיר מהתקף שיגדון ניתן להשיג על ידי מנוחה, וטיפול תרופתי אנטי דלקתי (לא על בסיס אספירין). בנוסף יש לנקוט בדיאטה שמטרתה הפחתה של חומצת שתן ושמירת משקל גוף תקין וכמו כן יש לשקול שימוש בתרופות להורדת חומצת השתן בדם. עם זאת צריך לזכור ששימוש בתרופות אלו עלולות להיות מלוות בתופעות לוואי כגון בחילות, הקאות, כאבי בטן, שלשולים, נזק לכליה ועוד...

המשיכו לקרוא אודות גורמים נוספים לכאבים בכף הרגל ובכלל זה כאבים בכרית כף הרגל.

מאת ד"ר יצחק בכר, כירופרקט .D.C. M.Sc כירופרקטיקה ברמת אביב ג'

מזהים את בעייתכם? יתכן שניתן לעזור לכם? צרו קשר עכשיו!
טלפון: 03-6430372