קרע בשריר התאומים

כאבים ודלקת בחלק האחורי של הרגל מתחת למפרק הברך שמתחילים במהלך פעילות גופנית עלולים להגרם בגלל מתיחה או אפילו קרע ברמות חומרה שונות של שריר התאומים (סובך) או שריר הסוליה. לפציעה זו יש נטייה לחזור שוב ושוב ולהפוך כרונית.

הכאב החד והפתאומי בחלק האחורי של הרגל המופיע לרוב במהלך הפעילות הגופנית גורמת לנפגעים לדמות את תחושתם לפגיעת קליע רובה ברגל. רגע אחד אתה מלא אנרגיה, מתרוצץ ורץ על המגרש ברגע השני אתה נבלם בחדות על ידי כאב חד.

קרע בשריר התאומים. רגל טניס

קרע ברמות חומרה כזו או אחרת היא פציעת ספורט שכיחה הנקראת גם "רגל טניס" וזאת בגלל היותה נפוצה בקרב שחקני טניס. אולם פציעה זו עלולה להיות נחלתם של כול העוסקים בפעילות ספורט ובעיקר בקרב שחקני כדור והעוסקים בספורט הכרוך בריצה. בקרב העוסקים בתחומי ספורט אלו גברים מתבגרים מעל גיל 30 הדוחפים את עצמם מעט יותר מידי מהווים את קבוצת הסיכון הגדולה ביותר. פציעה זו אופיינית גם לספורטאים של סופי שבוע או כפי שהם נקראים "לוחמי סוף השבוע". ילדים אינם סובלים מפציעה זאת מה שמעיד שלתהליכים ושינויים ניוונים מוקדמים יש משקל בסוג זה של פציעה. קרוב ל 20 % מהנפצעים בשריר התאומים (שריר הסובך) מדווחים על נוקשות בשריר מספר ימים טרם פציעה.

אנטומיה של הרגל האחורית

שריר התאומים (הסובך) מורכב משני ראשים. הראש הפנימי והראש החיצוני. שני הראשים הללו מתחילים בברך ומתחברים במורד הרגל עם שריר הסוליה ויוצרים את גיד האכילס שמתחבר לקרסול. אזור נקודת החיבור של הראש הפנימי של שריר התאומים עם גיד האכילס הוא האזור שנושא בעיקר העומס ועל כן הוא גם האזור המעורב ביותר בפציעה הזאת. תפקידו העיקרי של שריר התאומים הוא כפיפה פלנטארית (כלפי מטה) של כף הרגל. תפקידים נוספים: כפיפה מסוימת של פרק הברך והענקת יציבות אחורית לברך ולתנועת המיניסקוס.

קרע בשריר התאומים. תסמינים

הסימפטום המידי יהיה כאב חד ברגל. החולה עשוי להתלונן על כך שהכאבים מוקרנים לאזור הברך והקרסול. לפרקים יתוסף רעש קריעה לפציעה. הכאב יהיה מלווה בעווית שרירית וצליעה או חוסר יכולת לדרוך על הרגל (תלוי בחומרת הנזק). כעבור מספר שעות או ימים תתווסף בצקת ויופיע שטף דם נמוך ממקום הפגיעה לרוב באזור הקרסול והוא יהווה את אחד ההסימנים לקריעת השריר. לאחר מספר ימים, עם הספיגה של שטף דם ישתנה אט אט הצבע הכחול העז האופייני לסגול ולצהוב עד להיעלמות מוחלטת בתום הספיגה של הדם.

קרע בשריר התאומים. טיפול ושיקום

בפציעה מסוג זה ניתן לפעול על פי עקרונות ה R.I.C.E. מנוחה, קרח, חבישה והרמת הרגל. כעבור מספר ימים (תלוי בחומרת הנזק) סיבי השריר הקרוע יתאחו אלא שהרקמה הצלקתית תגרום לכך שהשריר יוותר קצר ונוקשה יותר. חוסר הגמישות של הרקמה הצלקתית עלול לגרום לשריר להיפצע שוב ושוב. בשלב הזה יש חשיבות לשיקום של השריר על מנת לאפשר לו תפקוד עתידי טוב תחת עומס והימנעות מפציעה חוזרת.

הטיפול במרפאה יכלול בהתחלה שימוש באמצעי עזר חשמליים כגון אולטרה סאונד ומכשיר לייזר רך לצורך הורדת הדלקת והאצת האיחוי. במקביל ובאופן הדרגתי נתחיל בפעולות מאזנות של השריר הכוללות הארכה פסיבית ואקטיבית של השריר וחיזוקו. ככול שנקדים בכך נקצר את משך הטיפול והשיקום ונאפשר חזרה מהירה יותר לפעילות. כמו כן נשפר את תחושת המצב של השריר והפרקים מעל ומתחת. החזרה לפעילות שגרתית תיתכן רק לאחר שהשריר יהיה מסוגל לעבוד מול התנגדות משתנה במהלך כול טווח התנועה.

קרע בשריר התאומים. פציעה חוזרת

טיפול יסודי ושיקום של שריר התאומים לאחר פציעה הינה אתגר וזאת בגלל הנטיה של הפציעה הזאת לחזור שוב ושוב ברמות עומס יורדות והולכות ולהפוך לפציעה כרונית. הסיבה העיקרית לתופעה הן ניהול לקוי מלכתחילה של הפציעה ובכלל זה חוסר טיפול מתאים ושיקום לקוי או חוסר שיקום בכלל. ההחלמה האופיינית של קרע שריר עם רקמה צלקתית שבירה אשר סופגת זעזועים באופן שונה ונוטה להיקרע בקלות יחסית בחשיפה לעומס היא שמכשילה את החזרה לשגרה של חיים פעילים.

קרע בשריר התאומים. מניעה

המפתח למנוע את הקרע בשריר התאומים ובעיקר קרע חוזר של שריר התאומים תלויה ביכולתנו לבנות שריר תאומים חזק ובו בזמן גם גמיש. רק שילוב זה יאפשר לשריר לשרוד פעילות מאומצת ומשתנה גם לנוכח השינויים הניוונים העוברים עליו. החשיבות של גמישות וחוזק מחדדים את החובה שלנו להקפיד לאחר פציעה של השריר על שיקומו המלא טרם שיבה לפעילות.

לפני פעילות יש להקפיד על חימום טוב של השריר המלווה במתיחות עדינות! (כבר היו אצלי אנשים שלא אפשרו לשריר הקרוע להחלים בגלל מתיחות אלימות). תחילה הפעילות צריכה להיות הדרגתית ורק לאחר מכן אפשר להגביר מאמץ. המנעו ככול הניתן מלהגיע לריצה מהירה מהר מידי. ריצה מהירה חושפת את השריר למעמסים גדולים מידי בפרקי זמן קצרים מדי. שריר לאחר פציעה המצוי בתהליכי החלמה לא יכול להתמודד עם עומסים כאלו.

אזהרה לאצנים ולספורטאים מתבגרים

אצנים ושחקני כדור מבוגרים (מעל גיל 35) מהווים קבוצת סיכון לפציעה של שריר התאומים. על קבוצת ספורטאים זו ובמיוחד אלו מקרבם שחוו פציעה בשריר התאומים לאפשר לשריר הזה החיוני לדחיפת הרגל בעת הריצה להיתחמם היטב לפני העמסתו. המלצתי להתחיל בהליכה ולאחר מכן בריצה קלה ורק לאחר מכן לעבור לריצה מהירה יותר אם כי לא מהירה מידי. ריצת 5 ק"מ תתחיל בהליכה של קילומטר. לאחר מכן בריצה קלה כאשר קצב ההתחלה וקצב הגברת המהירות תלוי ביכולת האישית. כמו כן יש לשים לב לסגנון הריצה.

ריצה נכונה עשויה למנוע קרע בשריר התאומים או פציעות אחרות ברגליים. על הנחיתה להיות רכה ככול האפשר. אני אישית חסיד של נחיתה על כול כף הרגל (ולא על העקב) והחלקה של כף הרגל לאחור. סגנון זה מאפשר לי ריצה רכה יותר ונטולת פציעות.

שים לב חלק מהמקרים של הפציעות בשריר התאומים מתרחשות לאחר העמסה גבוהה חוזרת של השריר וזאת, אפילו, בעקבות הפסקה קצרה (ולו רק לצורך הטלת שתן). אם הפסקת את הריצה ולו גם לפרק זמן קצר של מספר דקות תחזור ותעלה את העומס באופן הדרגתי!

המשך לקרוא אודות היתרונות והחסרונות של  ריצה על הליכון וכן על גורמי כאב נוספים ברגליים כולל קרע במיניסקוס, שחיקת סחוס בברך וגם על שין ספלינט.

מאת ד"ר יצחק בכר, כירופרקט .D.C. M.Sc כירופרקטיקה ברמת אביב ג'

מזהים את בעייתכם? האם ניתן לעזור לכם? צרו קשר עכשיו!
טלפון: 036430372